יום שלישי, 30 ביולי 2013

אמנות בקהילה - החממה של שנקר ליזמות יצירתית

יום העיון  של היחידה ללימודי חוץ ולימודי המשך של שנקר בו השתתפתי היום היה למעשה אירוע חשיפה והשקה של תכנית לימודים חדשה התכנית לאמנות בקהילה. 
מדובר בתכנית לימודים שנתית של שנקר, בשיתוף עם קרן רוטשילד קיסריה, המעניקה למשתתפים ידע תיאורטי ומעשי בהובלת פרויקטים של אמנות בקהילה, במרחבים חברתיים שונים. עבורי זו היתה הזדמנות טובה לשמוע מקרוב על מספר מיזמים נפלאים של אמנים הפועלים במגוון מתכונות בקהילה.

קחו לדוגמא את קבוצת ZE.ZE. מדובר בקבוצה אשר חזון ההתארגנות שלה הוא לאפשר לצעירים ליצור ביחד בצורה מהנה למען פיתוח החברה ולמען עצמם במקביל. נקודת המוצא היא לתת פלטפורמה למעורבות חברתית במקביל לפיתוח אישי של הצעירים הפועלים. אלה מעלים רעיון לפרויקט ולאחר תהליך פיתוח יוצאים לממש אותו. 

פילהרמונית הרחוב. תמונה לקוחה מאתר האינטרנט של הלהקה. ניתן להזמין מופעים.
פרויקט תרבותי קהילתי שמתוכנן כך שיממן את עצמו בכוחות עצמו. zeze מפעילים עסק חברתי.
שימו לב לחסות של וודקה  Finlandia

אחד הפרויקטים הראשונים שלהם - הוא ייסוד תזמורת של נגני רחוב שנקראת: פילהרמונית הרחוב. 50 פעילים צעירים, קיבצו נגני רחוב בעלי רקע מוזיקלי עשיר (רבים מהם עולים מחבר העמים). הם עשו זאת בתהליך מכוון של רכישת אמון ויחד הקימו תזמורת אמיתית איתה האמנים מופיעים באירועים רבים, חלקם של חברות עסקיות. המתנדבים תורמים מהיכולות המגוונות שלהם (הפקה, עיצוב, פרסום וכו') ורוכשים דרך כך ניסיון מקצועי אמיתי. האמנים מקבלים שם, פנים, הכרה וגם תשלום הוגן (גם על שעות החזרות) והחברה הישראלית מקבלת - תרבות. 



מה שמצא חן בעיניי מעבר ליוזמה ולביצוע היתה העובדה שאחד עקרונות היסוד של המיזמים של ze.ze הוא שעל המיזמים להיות בני קיימא מבחינה כלכלית. הפרויקט מכניס הכנסות עצמיות על ידי מכירה של המופעים.



פרויקט בינלאומי מרשים ומעניין הוצג על ידי ענת ליטויןאמנית אשר חזרה מלימודים ומשהות ארוכה בחו"ל. בשנת 2006 היא הקימה בניו יורק מיזם אמנותי וקהילתי בשם HomeBase Project . קחו את הזמן להביט באתר שלהם. בפרויקט הזה קבוצה של אמנים (שנבחרים בקפידה) מוזמנים ליצור בחלל אורבני עזוב עבודות בנושא "בית". החלל מקבל חיים חדשים למשך תקופה מסוימת והופך למיני מרכז קהילתי. מתארגנים במקום אירועי קהילה אליהם מגיעים השכנים שמוזמנים להביא משהו מהבית שלהם.  הפרויקט הופעל בברוקלין, בהארלם, בסוהו ואז נדד גם לברלין. כעת- עם חזרתה של ליטוין לישראל - גם בירושלים. בימים אלה פורסם כי הפרויקט קיבל בית קבע בלב ירושלים שם יוקם בית לאמנות חברתית. מתישהו צריכים להתמסד....


ענת ליטוין מציגה בראשית דבריה את  ג'וזף בויס, אמן אבנגרד גרמני שעסק באמנות חברתית 

עוד הציג היום  רון עמיר, אמן בקהילה וצלם הפועל כבר מספר שנים בג'אסר א-זרקא. עמיר קבל מינוי של "אמן בקהילה" מטעם משרד התרבות. הוא לימד לראשונה בבית ספר התיכון המקיף בכפר שעור שנתי בלימודי צילום. אט לאט התכנית התקבלה בקרב התלמידים ובקרב הקהילה. עמיר מדבר על השפעה חברתית מעצימה, על הערך האישי של התכנית עבור המשתתפים. התכנית נתנה להם הזדמנות להופיע כאמנים, לצאת מהכפר, להציג ולהיחשף למקומות חדשים. ומבחינת משאבים - התכנית זכתה בסופו של דבר לתקציבים נרחבים יותר מכל תכנית אחרת בבית הספר. 

רון עמיר (במרכז) ולצידו- עדי יקותיאלי, המנהל המקצועי של תכנית אמנות בקהילה

הניהול המקצועי של התכנית נתון בידי עדי יקותיאלי, אמן רב תחומי ויזם חברתי והניהול האקדמי בידיה של ד"ר יעל (ילי) נתיב, חוקרת מחול מרצה ומורה לכוריאוגרפיה. את תחום הלימודים בנושא ארגון, הפקה ופתוח משאבים מובילה דברה לונדון (כיום גם בשיתופים).

לסיכום- מילות המפתח בפאנלים על יזמות חברתית ועל  אמנות בקהילה היו: יזמות, שותפויות, להאמין  בעצמך ובמיזם, לגלות סבלנות והתמדה. סוגיות נוספות שהוזכרו היו ההבדלים בין עבודת אמנות לבין פעולה אמנותית חברתית וגם  - הגבול בין עבודה קהילתית לבין טיפול. היה מעניין ומעורר השראה. 

יום שלישי, 9 ביולי 2013

Arts& Business | דפוסים מגוונים ותועלות בקשר בין עסקים, קהילה, אמנות.

מבט ראשון: 
  • שחקני בתיאטרון הלאומי הבימה מכריזים השבוע על סכסוך עבודה, משום שלא שילמו להם משכורות תקופה ארוכה. הם מאיימים בשביתה.
  • עונת התרבות בירושלים נפתחת בימים אלה, עם רשימת תורמים פרטיים וקרנות נאה, ללא תמיכה נראית לעין של חברות עסקיות, לבד משיתוף פעולה מעניין עם מסעדת מחניודה.
  • בתל אביב מלון קונספט נפתח ונותן במה לאמנות ישראלית. במקומות אחרים בישראל, מלונות משלבים אירועי תרבות בשירותים שהם מציעים.

אז מה המצב של קשרי עסקים, קהילה ואמנות בישראל?
לאחרונה הוזמנתי על ידי המנהלת המקצועית של תכנית  JCU, נירית רוסלר,  לתת הרצאה וסדנא לקבוצה של אמנים ירושלמים. Jerusalem Culture Unlimited , קמה ביוזמתה של גב' רות קאמינגס והחלה את פעילותה בשנת 2012. התכנית רואה חשיבות גבוהה בזירה אמנותית תוססת בירושלים ובחיזוק הארגונים הפועלים בתחום הזה. צוות התכנית מלווה ומדריך נבחרת של אמנים הפועלים בירושלים, בנושא ניהול ארגוני ופיננסי, משילות וגיוס משאבים. נירית הזמינה אותי לדבר על קשרי עסקים, קהילה ואמנות ועל דפוסים של מעורבות חברתית של עסקים בנושא אמנות. ואני שאלתי את עצמי:

·         עד כמה עסקים בישראל רואים את האמנות והתרבות כתחום ראוי למעורבות ולתמיכה?
·         באילו דפוסים הם נוהגים להשתמש?  מה התארגנויות בתחום התרבות והאמנות יכולות לצפות מעסקים?
·         ובעצם מה התועלת לעסקים מהשקעה בתרבות ובאמנות?

במבט נוסף , המצב בישראל נראה כך: 

 מעט (מדי) ארגונים עסקיים משקיעים בתחום האמנות ותורמים לו .                                         
הבנקים הגדולים מעורבים בתחום האמנות כבר שנים ארוכות. בנק דיסקונט
מחזיק אוסף אמנות ישראלית מכובד ואף הקים מוזיאון לבנקאות ולנוסטלגיה הרצלילינבלום. בנק הפועלים משקיע באמנות, תומך במוזיאונים בין השאר באמצעות התכנית של כניסה חינם למוקדי תרבות וטבע בפסח וחושף את הלקוחות שלו לאמנות באירועי מכירה אחרים. בנק לאומי לקח על עצמו לתמוך באמנים ישראלים צעירים ומפעיל לשם כך מספר תכניות בתחום האמנות ביניהן, תערוכת האמנות הסודית. חברת טבע תומכת מזה שנים בלהקת המחול בת שבע, תורמת בין השאר לפסטיבל המשוררים במטולה. 
ויש עוד דוגמאות כאלה. זו מעורבות חברתית החשובה לתרבות הישראלית והיא כרוכה גם בתרומה כספית.

עם זאת, מבחינה מספרית, בסקר שנערך במשרד התמ"ת, כיום משרד הכלכלה, בקרב עסקים קטנים ובינוניים, ופורסם ב 2008 , נמצא כי העסקים מסייעים לאוכלוסיות חלשות ולנזקים ואף לאיכות הסביבה, אבל לא מציינים כלל תרומה לתחום התרבות והאמנות.


לעומת מיעוט יחסי של תרומות כספיות, בשנים האחרונות אנו נחשפים כאן יותר ויותר לדפוסים נוספים של קשר בין עסקים ליוצרים מתחום האמנות. ביניהם - שיתופי פעולה עסקיים מעניינים מאוד. 

הנה מספר דוגמאות.

  1.  עסקים רוכשים מנויים וכרטיסים להופעות אמנות, עבור העובדים שלהם ואף כתרומה לקהילה.
  2. חברות עסקיות מעניקות חסות למופעי אמנות או לאירועי תרבות. שימו לב כי בסקר שנערך בבריטניה, בנושא השקעות של אנשים פרטיים ושל תאגידים בתרבות, בשנים 2011- 2012, נמצא כי 59% מכספי העסקים המופנים לתרבות, מגיעים בצורה של חסויותבמתן חסות, הפירמה מחזקת לעצמה תדמית, מקבלת תהודה חיובית והיוצרים מצידם מקבלים – תמורה כספית. חשוב לזכור כי למרות שנראה שמדובר בתרומה, מתן חסות היא למעשה פעולה עסקית וכמו בכל דבר יש בה אינטרסים (לא מילה גסה). התקציב מגיע בדרך כלל מתקציב השיווק של הפירמה.
  3. אני מאוד אוהבת לראות שיתוף פעולה בו חברות רוכשות ידע, מיומנויות ושירותים מארגוני אמנות. האמנים מספקים את היצירתיות, החדשנות, את הערך המוסף שלהם והעסקים מוכנים לתת עבור כך תמורה כספית. שיתוף פעולה כזה ממצב את היוצרים כמומחים ופוגש אותם במקום של כוח וחוזק. האתגר עבור האמנים הוא בכך שעליהם להיות ממותגים בצורה מעולה ולנהל את השותפות הזו במקצוענות ומתוך ראיה עסקית. 
הנה כמה דוגמאות מרהיבות: רקדני להקת בת שבע מעורבים בסרטון הערכים של חברת טבע.
בפוסט הקודם הדגמתי כיצד Pepsi MAX נעזרו באמנית המייקרית ליאת סגל לפרסום יצירתי. והנה, סופרפארם נעזרים ברקדנים של להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק לפרסם בושם. תראו כמה נפלא זה נראה.



ברור לי שהנושא מעורר סוגיות ערכיות בקרב האמנים, בעיקר בקרב ההתארגנויות הקטנות והצעירות: כמה אנרגיה עליהם להקדיש לקשר עם המגזר העסקי? מה המשמעות של מתן שירותים לעסקים? נושאים חשובים.
אבל לדעתי, ארגוני אמנות שחשוב להם להשפיע,  יכולים לעשות זאת דרך המגזר העסקי. לרשותם עומדים ערוצי כניסה מגוונים לפירמה. לא רק דרך מנהלת האחריות התאגידית או אחראי תרומות. גם כאן חשוב להיות יצירתיים.

ואז נשאלת השאלה: 
מה התועלת לעסקים מהשקעה בתרבות ובאמנות?   את התשובה הבדוקה לכך מצאתי בארגון בריטי מסקרן  Arts & Business שהתמזג לאחרונה עם BITC הארגון מסייע לעסקים להשיג את התועלות הצפויות מהשקעה באמנות. מטרת הארגון לעודד ולקדם שותפות חזקה בין עסקים ואמנות והוא מתמחה בפתוח שיתופי פעולה בין המגזר העסקי והציבורי באמצעות אמנות.

לדבריהם, באמצעות אמנות הארגון העסקי יכול לקדם:
-    מיתוג ומוניטין (חדשנות, יצירתיות, קלאס, עדכניות.... ועוד) בהתאם לתדמיתו ולמיתוגו של הגוף האמנותי עימו יוצרים שיתוף פעולה.
-    פיתוח עובדים   למשל בסדנאות עם אמני קרקס העובדים מתנסים בפעילות חוויתית שמשלבת עבודת צוות, יצירה, העזה, תכנון וביצוע ובעיקר – המון כיף.
-    מעורבות בקהילה – באמצעות תמיכה בארגונים מקומיים מתחזק הקשר של החברה העסקית לקהילה בה היא פועלת.

הטמעה של תרבות ואמנות בהתנהלות העסקית של פירמה מניבה תועלות רבות ומשפיעה לטובה על האווירה, על כישורי המנהלים, ואף מוסיפה ממד יצירתי לאסטרטגיה העסקית המקובלת. על יתרונות עסקיים נוספים בשימוש באמנות כחלק מאסטרטגיה עסקית  תוכלו לקרוא ולשמוע בקישור.  

בבריטניה זה עובד נפלא. נכון שגם כאן כדאי לנסות את זה?!