יום ראשון, 23 ביוני 2013

המחר מצוי בשילוב בין תחומים ותרבויות. רשמים מועידת הנשיא 2013

מרבית הדוברים מעל הבמות בועידת נשיא ישראל 2013 ,  והרוב המכריע בקהל דברו אנגלית. אבל מה ששמעתי היה הרבה מעבר לשפה. למעשה השפה של הועידה היתה ההבנה שאנו נמצאים בעולם שמנוע הפיתוח שלו  הוא שילוב בין תרבויות ובין תחומים. כן, יכולתי לבחור להכנס למושבים בנושא אתגרי החברה הישראלית, יהדות כאן ושם, יחסי ישראל והעולם וכו'...אבל המרתקים ביותר עבורי היו המושבים שעסקו בתרבות. 


כיצד אמנות יוצרת גשר בין תרבויות?
מתי ואיך חינוך משפיע על אמנים שבהמשך משפיעים בעצמם על החברה?
ומה בין החדשנות שמביא לנו עולם העסקים והטכנולוגיה לתרבות החברתית שלנו?


אמנות מקרבת בין אנשים ובין תרבויות 
מנהל מוזיאון ישראל ג'יימס סניידר שהנחה מושב מעולה, הדגים באמצעות סדרת תמונות כיצד נוצרה קרבה פיזית ואולי רגשית בין אובמה לנתניהו, בשעה שסיירו בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. הפאנל עצמו עסק במעברים בין תרבויות ובסיכוי של המעברים הללו להשפיע לטובה על החברה. 
הסופרת דורית רביניאן, שסבתה ואימה עלו מאירן, סיפרה שהיתה נודדת יום יום בין תרבויות: יוצאת מתרבות פרסית בביתה בבוקר, עוברת לתרבות הישראלית בבית הספר - ובחזרה. הנצחון שלה הוא להתמחות בשפה העברית עד כדי כך שהיא הופכת למאסטרית של העברית ובעובדה כי סיפור משפחתה ותרבותה נשמרים ונקראים על ידי רבים ברחבי העולם.

שפה משמרת תרבות ויוצרת גשר בין תרבויות
גם נורמן עיסא , שחקן מוערך, פתח ואמר כי שימור שפה הכרחי להנכחה של תרבות. הוא ביקש שנשים לב כי לוגו הועידה הוא בעברית ובאנגלית בלבד. המילה "המחר" לא מופיעה בערבית (ולא היה צריך אפילו לומר שלא נצפה למחר טוב יותר ...) העובדה כי הממסד הישראלי לא תומך בהצגות התאטרון לילדים בערבית שהקים, אלמינא, למרות שההצגות מוצגות במקומות רבים בעולם, גם היא מראה או גורמת לכך שהשפה הערבית אינה נתפסת כאן כמייצגת אפשרות לחיים מלאים ותרבותיים. 



והנה, ריטה חוזרת לחוויות הילדות שלה באירן, שואבת מהן עוצמה וכוח, מוציאה תקליט בפרסית שמקבל תהודה עולמית והפך ללהיט מחתרתי באירן. ריטה מראה לנו בסרטון כיצד היא מתקשרת עם המעריצים שלה מאירן, דרך הסקייפ. התקווה מתחילה להתעורר.

ועידת הנשיא 2013, אין מחר בערבית. למרות זאת פאנל נוגע, מרתק ומעורר תקווה
בהנחיית ג'יימס סניידר (מימין) ובהשתתפות ריטה, דורית רביניאן, נורמן עיסא ורון ארד. 

לתכניות חינוכיות בילדות יש כוח לעצב את האדם - האמן.  

זהו אם כן, מסר חשוב לפילנתרופיים ולחברות עסקיות שמתבקשים להשקיע במחנות, בקייטנות ובתכניות חינוך מדעי ואמנותי בגיל הרך. תדעו שבטווח הארוך המיזמים הללו עשויים להשפיע לטובה על החברה. 

רון ארד אמן ואדריכל מהשורה הראשונה, גדל בישראל ועובד כיום בבריטניה, סיפר על מחנה לנוער שוחר אמנות בו השתתף כילד, שם התוודע לראשונה לאמנים מובילים, לגישת דלות החומר ולעיסוק רציני באמנות, דבר שהוא מעיד כי השפיע בצורה מכרעת על עיצובו כאמן וכאדם.

היתרון של המחר מצוי בשילוב תרבויות ובהיזון חוזר בין תחומים
מחנות נוער הם מרחב חשוב גם לצעירים שוחרי מדע. במושב שהנחה יוסי ורדי התוודעתי לעולם היצירתי של המייקרים.   Make הוא מגזין של יוצרים המחברים בין אמנות, אומנות הנדסה, פרויקטים מדעיים מדע טכנולוגיה ובגישה של עשה זאת בעצמך (DIY). והמייקרים ממציאים מכונות, טכנולוגיות ומשתעשעים עם חומרים ועם מחשבים. מחנות קיץ ומפגשים של נוער, וגם מפגשים חוויתיים, כגון מחנט,  של אנשי מקצוע וטכנולוגיה מתחומים שונים, הם מקור בלתי נדלה של יצירתיות, של דיאלוג בין הגיקים הללו, וגם של רעיונות ופיתוחים חדשים.


המושב המרתק הזה היה הזדמנות לראות כיצד מתקיים חיבור בין עולם העסקים והטכנולוגיה לעולם התרבות והחברה, באמצעות אמנות ובזכות יצירתיות.  



קחו לדוגמא את ליאת סגל Liat Segal  סוג של מייקרית מתוחכמת כזו, היא יוצרת  צעירה ומסקרנת. למדה ביואינפורמאטיקה, עבדה במעבדות מיקרוסופט וכיום - עוסקת באמנות. האמנות הססגונית והאינטראקטיבית של סגל משלבת תכנה, חומרה ועוסקת במדיה וירטואלית וממשית, היי טק ולואו טק. אנשים ואמנות. 
מעבר לפרויקטים המקסימים שהציגה, שאותם כדאי לכם לראות באתר שלה, Sweet Tech Studio אני מזמינה אתכם להביט דווקא בעבודה שיווקית עבור תאגיד עסקי, המשלבת יצירה אמנותית טכנולוגית, משפיעה על הסביבה החברתית - תרבותית שלנו ומוכיחה במקביל כי גם אמנים יכולים להתפרנס בכבוד.

יום שבת, 1 ביוני 2013

בת המדבר וכלת הים - סיפור אמיתי על עסקים ועל קהילה. נשים ערביות מחוללות שינוי ומעוררות השראה

בואו תשמעו סיפור ותבינו עד כמה קשרי עסקים וקהילה זה לא תרומות, גם לא שווה כסף, אלא זה הכסף עצמו, ההשכלה, העוצמה וההשפעה החברתית.

השבוע פגשתי מספר נשים צעירות (הרבה יותר ממני) שעשו את זה. נשים משכילות, בעלות יוזמה עסקית וחברתית.  הסיפור "הפרטי" שלהן הוא כל כך גדול בעיניי שהוא ראוי שתדעו עליו ואפילו תלמדו ממנו.

זה מתחיל מפטמה זבדה שהיא קולגה שלי, בחורה מוכשרת, צעירה ויפה, תושבת יפו, לומדת לתואר שני בייעוץ ארגוני. פטמה היא רכזת תעסוקה בתכנית "אשת חיל" מיסודה של תבת (תנופה בתעסוקה), שם אני עובדת. בעוד אני מזמינה אותה להציג באחת ההשתלמויות שאני מפתחת את שיתוף הפעולה שלה עם מעסיקה, ספרה לי פטמה כי אחת מהנשים שהיא מלווה בתחום התעסוקתי הקימה עסק ותציג תכשיטים ביריד נשים יוצרות ויזמיות ערביות ויהודיות ביפו. 

ובכלל כדאי שאבוא. באמת הגעתי.

מ
ה שמצאתי היתה חגיגה של עסקים ושל קהילה בגן השתיים ביפו.  שורות דוכנים יפים ועמוסים עומדים תחת צל עצים, מסביבם מוזיקה משמחת והמון ילדים. נשות עסקים, מבשלות, אופנאיות, יוצרות תכשיטים, אמנות, ריקמה ומוצרי קוסמטיקה מציגות את מרכולתן. רובן ערביות, מיעוטן יהודיות. והכל באוירה שמחה ונעימה. 

מיזם קהילתי.  צנוע, אבל מסמן שינוי חברתי מרגש שמתחולל כאן. 

עיישה ולילה מבשלות מטעמים.

מסתבר כי היריד הוא מיזם של עמותת "ערוס אלבחר" (כלת הים). זהו ארגון נשים שהוקם על ידי נשים ערביות תושבות יפו. החזון שלהן הוא שנשות יפו תהיינה "מועצמות מבחינה אישית וכלכלית ותיקחה חלק פעיל במרחב הקהילתי והציבורי באופן שקולן יישמע וישפיע" . לעמותה מגוון תכניות הן בתחום העצמה וקידום כלכלי של נשים והן בתחום פיתוח קהילתי לנשים. זה הקישור לעמוד שלהן בפייסבוק
את חברות צוות העמותה פגשתי בדוכן שהקימו. זה היה מפגש מעורר הערכה ושמץ קנאה. קבוצה של נשים צעירות חדורות להט של עשייה ועם הוכחות חיות בפועל. הנה הן: 

ספא יונס (המייסדת. עומדת ראשונה משמאל), זהייר רכזת תעסוקה,
ספיר הוברמן (בחולצת פסים. צלמת, פעילה בעמותה על מלגת שתי"ל)
יושבות: משמאל סולפה מעשר רכזת פרויקטים חברתיים
וסיוון קדם מתנדבת מהמכללה האקדמית תל אביב יפו. 
ספא יונס היא המייסדת והמנכ"ל של העמותה. ילידת יפו ותושבת יפו. בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית. פעילה חברתית. בקצרה סיפרה לי שהקימה את העמותה על רקע הצרכים הרבים של נשות העיר.  הפרויקטים העיקריים מתמקדים בהעצמה כלכלית של נשות יפו, ליווי תעסוקתי וליווי בהקמת עסקים אבל גם בקבוצות אקטיביסטיות ובקידום השכלה של נשים.

העמותה פועלת קצת יותר מחמש שנים. הכנסותיה הצנועות מגיעות מתרומת של קרנות ישראליות ואירופאיות, מתמיכת האיחוד האירופי וגם ממיזמים מניבי הכנסה:
אחד הפרויקטים של העמותה הוא מיזם חברתי - עסקי, לכוונת רווח,   JaffaDolls במסגרתו נשים תופרות יוצרות ומשווקות בובות ססגוניות ומקסימות. המיזם הצבעוני מלווה על ידי הקליניקה המשפטית לקידום יזמות עסקית באוניברסיטת תל אביב. אני מחכה לשמוע על עסק יפואי שיתמוך בפעילות החשובה של העמותה הזו.... 

אסיים את הפוסט עם הפניית זרקור ליזמית עסקית מרשימה שפגשתי השבוע בתל שבע.
מרים בת המדבר הקימה במו ידיה עסק איתן ומעורר השראה.
תעשו לעצמכם טובה עברו בתל שבע לפגוש אותה או פשוט כנסו לאתר ורכשו

מדובר במרים אבורקייק , אשת עסקים אמיצה אשר למדה בלונדון, חזרה לישראל והקימה בתל שבע את חברת הקוסמטיקה הבדואית הראשונה בעולם. זהו עסק מרשים של מוצרי קוסמטיקה וטיפוח המבוססים על צמחי הנגב ועל חוכמת הטיפול הבדואי. הוא נקרא בת המדבר או באנגלית Dessert Daughter. בת המדבר כבר עשתה את כברת הדרך . העסק כיום פונה ליצור לחו"ל. מרים חושבת בגדול. הן מבחינה עסקית והן מבחינה חברתית. הסיפור שלה כבר חולל שינוי והיא הצליחה והביאה לכך שנשים נוספות מהיישוב יצטרפו אליה כעובדות מן המניין. חשבו על ההשפעה שהדבר עושה למשפחות ולמעמדן של הנשים.

מספר נקודות למחשבה:
- עסקים ויוזמות של נשים הם המפתח לעוצמה נשית,
לקידום עצמאות כלכלית ובכלל לשינוי חברתי
- נשים שפועלות יחד מחוללות שינוי בקהילה שלהן.
- לקרנות פילנתרופיות יש מקום חשוב בהעצמה של נשים מהחברה הערבית. גם לליווי תעסוקתי ועסקי. 
- הילדים ביפו שרואים את אמהותיהן עובדות ומקימות עסק - חיים עם מסר חברתי חדש.
- הדרך הפשוטה שלנו לתמוך בעשייה ומיזמים אלה היא לרכוש את המוצרים. 


תודה לכולכן  על ההשראה.