יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

ספר ישראלי חדש בנושא אחריות תאגידית יצא לאור


ספר חדש על אחריות תאגידית הוא אירוע נדיר במקומותינו.
ספרו של עברי ורבין, מנכ"ל חברת גודויז'ן, יועצים לאחריות תאגידית,  יצא לאור החודש, בעברית, כשהוא מעשיר מיד את מדף הספרים המקצועי שלנו. דרך הספר, שנקרא "אחריות תאגידית",  ניתן להתבונן על מצבה של האחריות התאגידית בישראל בשלהי 2012. על פי המחבר, הספר מיועד להגיש למנהלים, פרקטיקות וכלים יישומיים לניהול אחראי של ארגון, לסייע למנכ"לים ולמנהלי אחריות תאגידית לפעול בשקיפות ובאחריות מול מחזיקי העניין שלהם ולהראות לקוראים כיצד ניתן למנף את היכולות העסקיות, כך שיסייעו הן לצרכים חברתיים והן לשיפור התחרותיות של העסק.


ספר ישראלי חדש על מדף הספרים של אנשי המקצוע בתחום האחריות התאגידית

אחריות תאגידית בישראל – על פי חברת גודויז'ן
הספר משרטט פעילות חברתית ומקצועית בתחום האחריות התאגידית בישראל, כפי שהיא נראית כיום, לאחר יותר מעשר שנים בהן הנושא מוכר כאן.  עם זאת, "ספר זה לא בא לחנך" נכתב בו במספר הזדמנויות. לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, לאחר חשיפה של בעיות קשות בממשל התאגידי של חברות מובילות במשק הישראלי, ביקורת על תאגידים, גם כשהיא מופיעה בספר, היא מינימאלית ומרומזת. למשל, בעניין העדר פעילות רצינית של השקעות אחראיות בארץ. (עמ' 80)
רוב הדוגמאות המובאות בספר הן של מניסיונה של חברת גודויז'ן, זאת אומרת דוגמאות מפעילות של עסקים בישראל, דבר שמגביל את הדיון לכאן, למרות שקיימות דוגמאות נפלאות של פעילות תאגידים בחו"ל. 

ספרו של עברי ורבין הוא ספר אישי, במובן הזה שהוא שוזר את התפיסה המקצועית של חברת ג'ודויז'ן, ניסיונה והשירותים שהיא נותנת, עם החוויה האישית של המחבר, מנכ"ל הארגון, בתחנות שונת בחייו - קורס במרכז השל לקיימות, עבודה במרכז פרס לשלום, לימודים על אחריות תאגידית בבריטניה ועוד. דרך הכתוב אנו נחשפים לתפיסות של חברת הייעוץ גודויז'ן ולכלים המקצועיים שהיא מציעה. תסכימו עם הכלים הללו, או לא, החשיפה הפומבית שלהם, מעשירה את השיח המקצועי שלנו בכל מקרה.

מה בספר?
הפרק הראשון של הספר הוא מעיין לקסיקון מורחב, אוטוסטרדה מסחררת של מושגים בתחום האחריות התאגידית. ניהול סיכונים, אמון, שקיפות, מחזיקי עניין, תקשור אחריות תאגידית, שיווק חברתי, שרשרת אספקה, השקעות אחראיות, דיווח חברתי וכו'. כל מושג מקבל הסבר קצר ופרקטי, הנסמך על מקורות תאורטיים מחו"ל: מחקר, מאמר או ציטוט מדברים של מומחה. לאחר מכן מוגשת הצעה למודל לשימוש בנושא בתוך החברה עסקית. בדרך כלל זהו מודל עבודה של חברת גודויז'ן, למשל בנושא דיאלוג עם מחזיקי עניין. לעיתים מופיע מודל של ארגון אחר – כך לדוגמא, בנושא ניהול רכש אחראי מובא מודל הפעולה שמציע ארגון מעלה. בתוך הטקסט משולבות דוגמאות של פעילות חברות בישראל, רובן המכריע הן חברות שנעזרות בשירותי  גודויז'ן.

יתרונו  המובהק של המבנה בחלק הזה הוא בהיותו נגיש, קריא וברור. דווקא משום שהכתיבה אינה אקדמית, היא מאפשרת לקורא הפוטנציאלי (מנהלים/ות וגם סטודנטים) לדגום מושגי יסוד בשפת האחריות התאגידית ולהבין את העיקר הדברים. כאן המקום לציין את עבודת הכתיבה המוצלחת של אילת אריאלי. איני מכירה אותה אישית, היא חתומה על התחקיר, על כתיבה ועל העריכה וזה המקום לפרגן.

החלק השני של הספר עוסק בארבעה מתוך התחומים של אחריות תאגידית . ורבין החליט להרחיב רק על הנושאים הללו. (אנסה להתייחס לחלקים הללו בהזדמנות אחרת)
1.אתיקה
2. אחריות סביבתית
3.אחריות חברתית (בין השאר: קהילה, התנדבות עובדים ותרומות)
4.סביבת עבודה

בסיום הספר מופיעה רשימת אתרים שימושיים (כולל הבלוג הזה...) ורשימת המקורות הביבליוגרפיים עליהם הספר מסתמך. רשימה שעשויה להיות מועילה בהחלט למי שנפגש לראשונה עם התחום.


אחריות תאגידית. כך ניהול אחראי תורם לצמיחה עסקית וגם לחברה ולסביבה. מאת עברי ורבין. תשע"ג. הוצאת מטר.

 גילוי נאות: בחודשים האחרונים שימשתי יועצת בחברת גודויז'ן בעבודה עם אחד הלקוחות שלה, בנושא התנדבות עובדים. 


יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

האתגר הגדול הבא של קשרי עסקים וקהילה

המפגש השנתי של קהיליית האחריות התאגידית, שהתקיים השבוע ביוזמת ארגון מעלהתוכנן כמפגש עבודה סגור של מנהלי האחריות התאגידית בישראל, במטרה לעסוק בסוגיות מקצועיות של עבודתם. השתתפו בו גם מעט נציגים של ארגונים חברתיים.

המושבים בחלק הראשון של היום עסקו בהטמעת אחריות תאגידית בפירמה, בדרוג מעלה ובפיתוח כלכלי של קהילות ואזורים בפריפריה - האתגר הבא של העסקים הגדולים בישראל. בחלק השני - נחשפנו לדוברים מחו"ל. (אך על כך אולי בפעם אחרת)


לשמחתי הוזמנתי להשתתף במפגש. הפעם בחרתי להביא לכם תובנות ממושב  אחד שעניין אותי במיוחד: הערך של העסק לחברה ולקהילה. לפרט, לעיר לאזור למדינה. במושב זה שותפת התוכן של מעלה היתה חברת פרקסיס.

האם עסקים יכולים להשפיע על פיתוח אזורים?
התשובה היא כן. וגם מצפים מהם לעשות זאת. המושב בנושא פיתוח כלכלי של קהילות היה מדויק ומעניין מאוד. אמנם, זה לא נושא חדש, אבל במושב זה קבלנו ההזדמנות ללמוד מתהליכים שקורים כאן בפועל. יצירת ערך משותף לעסקים ולקהילה ופיתוח כלכלי של קהילות הם האתגרים הגדולים כיום של עסקים בישראל. הציפייה מעסקים גדולים לא מסתכמת בתרומות של מוצרים או כסף, או במעורבות חברתית והתנדבות עובדים. כיום מצפים מעסקים גדולים להיות שותפים ואף לחולל שינוי אמיתי באזור. להביא לקפיצת מדרגה. בחינוך, בכלכלה, בתעסוקה, בפיתוח תשתיות. 

תובנות מתהליכי פיתוח כלכלי של קהילות בפריפריה, שנעשו ונעשים בישראל כיום:
1. מדובר בתהליכים ארוכי טווח. 
2. מתחילים 
בבדיקה של הצרכים של המקום, האיזור. (למשל, אוכלוסייה ייחודית שזקוקה לעבודה) 
3. מגדילים את ההשפעה של העסק מתוך השפעה של החינוך.

שמענו על ה
חזון הענק של התעשיין סטף ורטהיימר ומימושו במכלול של עשייה חינוכית, עסקית וחברתית: גן התעשייה בתפן, בתי הספר המקצועיים בו לומדים מקצוע תעשייתי  ועובדים בעיבוד שבבי, מרכזי הכשרה למבוגרים, מכינה  קדם צבאית תעשייתית. פעילות חינוך  בישראל ובטורקיה. החשיבה העסקית משלבת חזון של שלום - אנשים שיעבדו לא יילחמו, וגם - חינוך לעבודת כפיים בתעשייה יביא למפעל וגם יספק בסופו של דבר לאזור כולו אנשי מקצוע מיומנים. 


4. עוברים מחשיבה מקומית לחשיבה אזורית. 
5.תכנון הפעילות נעשה בגישה שילובית.
6.שמים דגש על פיתוח יזמות ומצוינות לעומת סגירת פערים.

לחברת אינטל
נסיון רב שנים בפעילות באזור לכיש. (לא רק קרית גת אלא גם מועצות שפיר ויואב). בגישה השילובית משתפים את ההנהגה המקומית או האזורית והיא זו שמובילה את השינוי. הפירמה מכניסה עקרונות של ניהול תהליך כמו שחברה גדולה יודעת: ועדות היגוי, קביעת עקרונות פעולה. יעדים. השקעה לטווח ארוך, פעולה על פי סט צרכים שההנהגה הציבורית החליטה עליה. כשנכנסים לפעול באזור מסוים, בוחנים מה יש לאזור להציע ומנסים למנף את זה.

מה האזור עשוי להרוויח מפעילות של חברה עסקית גדולה?
- העסקה ישירה של תושבים
- הרחבת עבודה של נותני שירותים
- פיתוח פארק תעשייה חדש, כולל שירותים לעובדים ולילדיהם, כגון מעונות יום.
- הספקים משדרגים את עצמם.
- פיתוח תשתיות חדשות באיזור (למשל צנרת מים)
- קידום החינוך  באזור.
- מה חסר לעסק באזור פריפרי ?תשתיות לאירוח ברמה גבוה, בתי מלון ומסעדות...

מה האינטרס של מפעל / עסק גדול לפעול בפריפריה?
אינטרס עסקי. העסקים שעוברים לפריפריה עושים זאת בדרך כלל כי הם מקבלים מענקים מהמדינה. חייבים להבין שזה המניע והוא לגיטימי. עם המענק הכספי העצום, העסקים מקבלים על עצמם גם מחויבות לפיתוח אזורי. חשוב שזו תהיה מחויבות ברורה של ההנהלה הבכירה. 

עוד שמענו על פעילות משרד הביטחון בהעברה של בסיסי צה"ל לנגב, דני טרגן, מנכ"ל בגיר, שהנחה את המושב, סיפר על פעילות של תמי 4 בבית שמש. אודי שפון ונעמה שפירא מיוניליבר סיפרו על כניסה של מפעל בייגל בייגל לפעילות מלאה בצפת, על האתגרים בשילוב חרדים ועל שיתופי הפעולה שהם רוקמים עם הנהגת העיר ועם גורמים נוספים בקהילה. 

אז יש ממי ללמוד.  התהליכים שתוארו כאן נמשכים בחלקם עשרות שנים ובחלקם רק שנים אחדות. בכל אופן, הפירמות המנוסות מעוררות השראה ונותנות תקווה שניתן לחולל שינוי איזורי, רב מערכתי, לטובה. יחד עם זאת,
האתגרים הם עצומים. הפריפריה זקוקה לעוד עסקים שיביאו למינוף אזורי. בדיון עלתה בקשה ממעלה לרכז ולהניע את המהלך של החיבורים והתהליכים הללו. נקווה שיטלו על עצמם את האתגר.