יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

מיזמים המשלבים תעסוקה וקהילה נכנסים למוזיאון

עכשיו, אחרי המלחמה, אפשר לחזור לפוסט נורמלי. מה זה נורמלי? עבורי - עבודה, קהילה, אמנות.

אז, כן, בחודשים האחרונים ביקרתי בתערוכות בהן הוצגו מיזמים חברתיים המשלבים קיימות, 
חברה ותעסוקה, כדרך לשמר תרבות או כדרך להעצים אוכלוסיות חלשות.  משום שהתופעה הזו חזרה על עצמה, גם במקומות שונים בעולם, נראה לי כי יש כאן משהו מעניין להביט בו.

מה פתאום מציגים מיזם חברתי - תעסוקתי כחלק מתערוכות עיצוב ואמנות?  
לדעתי, משום ששילוב של תעסוקה, הוגנות וקידום קהילה, הופך להיות חלק מן התרבות שלנו. אז יש תקווה. הנה כמה דוגמאות מי, מה ואיך  עושים... 

סדנות Uusix בתערוכה על תולדות העיצוב של פינלנד
סדנאות Uusix הן פרויקט של יחידת השיקום של עיריית הלסינקי. הפרויקט משלב משימה חברתית של יצירת תעסוקה לאנשים שנאבקים למצוא עבודה, גישה של קיימות, ועיצוב - שהוא אחד מהחלונות הראווה של הלסינקי. המשתתפים במגוון הסדנאות משתמשים בחומרים ממוחזרים והופכים חומרי גלם שנתרמו למוצרים בעלי ייחוד ועיצוב. המיתוג של התוצרים הוא גבוה ומוצג כ"יצירת סיפורים חדשים על אנשים ועל מוצרים".

מלבד עיריית הלסינקי, מי שמאפשר את היצירה הן חברות עסקיות שתורמות את חומרי גלם. הפרוייקט מוצג כמיצג בחדר נפרד של תערוכה בנושא ההיסטורה של העיצוב של הלסינקי והצופים מוזמנים להתרשם ולקחת חוברת הסבר ואפילו לתמוך.  
בתערוכה - רצועות בד גולשות מהתקרה ועל הקיר מסביב -
תצלומים של האנשים מאחורי הסיפורים שיוצרת התכנית.
תעסוקה ואמנות במימון העירייה .ככה זה בפינלנד.

בבית העיר תל אביב, תערוכת אופנה, חברה, סביבה.  manoAmano.תערוכה שעוסקת באופנה ככלי לשיקום ולקידום חברתי.
1. פרויקט איטלקי. בית אופנה איטלקי, קנגיארי,  Cangiari,  הוא מותג אופנה יוקרתי המשמר עבודת טוויה ועיצוב טקסטיל המבוסס על מסורות עתיקות של קהילות בדרום איטליה.  המאמץ כאן הוא לשלב ערכים בני קיימא בתעשיית האופנה, לייצר בדים מחומרים אורגנים, לשמר מסורות עתיקות ולקדם תעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות. המיזם הזה הוא חלק מקואופרטיב גואל- איגוד עסקים בעלי אג'נדה חברתית באזור קלבריה, באיטליה. (הקישור לאתר באיטלקית...)
פרוייקט לשימור מסורות עתיקות וחיזוק קהילות מוחלשות בדרום איטליה. באמצעות מיתוג יוקרתי.
מי שיכול להרשות לעצמו לרכוש את הבגדים הללו הם - העשירים. 

הפרויקט האיטלקי, בבית העיר בתל אביב,
כחלק מאירועי שנת האופנה. עד 17 בדצמבר 2012.

2. פרויקט ישראלי - עמותת הופכות את היוצרותלהכשרה,תעסוקה והעצמה של נשים היוצאות ממעגל הזנות. התכנית מיועדת לנשים בתהליך יציאה ממעגל הזנות. העמותה מפעילה סטודיו לאופנה, בו מוצע לנשים קורס מבוא לעיצוב אופנה. בסביבה תומכת, נורמטיבית, ולא טיפולית. המיזם שמאפשר למידה, פרנסה והסתגלות לסביבת עבודה הוגנת פועל כעמותה. יש שיתוף פעולה עם חברת גרטרוד ועם סטודיו העיצוב  6B.  לא הבחנתי במימון רשות ציבורית כלשהי.

הופכות את היוצרות - פרוייקט אופטימי לנשים בשולי החברה -
ללא השתתפות של גורם ציבורי או ממלכתי. ככה זה כרגע בישראל.

משלים את התמונה, מוזיאון העיצוב בחולון.
שם נפתחה בשבוע המלחמה, תערוכה מרתקת  שורשים משותפים, מפת עיצוב בגבולות פוליטיים משתנים.
חלק אחד של התערוכה מעמיק ומאוד תאורטי, עוסק בהיסטוריה של תעשיית הטקסטיל ומתייחס להיבטים החברתיים שלה בישראל ובאירופה. בקומה השנייה, חגיגה מרהיבה של עיצוב ממרכז אירופה כיום. גם שם, בין השאר, ניתנת במה למהות ולפשר של תופעה של מיזמים המשלבים עיצוב, שימור וחידוש מסורות עתיקות של אומנות, ומרכזי תעסוקה לקידום אוכלוסיה. מומלץ בחום.

מנורות ומכלי "עוואטיף"(רגשות) 2011 קש קלוע, מתכת.
פרויקט שנעשה בשיתוף נשים ממרכז האריגה בכפר מנדה. עובדות סינדיאנת הגליל

יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

קרן כהנוף נסגרת ומפרסמת תובנות משנים של השקעה בחברה הישראלית

למעשה, אנו יודעים מעט, מעט מדי, על  דרכי הפעולה של קרנות פילנתרופיות, על השיקולים שלהן בבחירת מוטבים ועל תוצאות ההשקעה החברתית שלהן. לכן, קרן כהנוף נותנת לנו כעת הזדמנות נדירה. בחודש הבא, סוגרת הקרן את פעילותה בקנדה ובישראל. לכבוד זאת ערכה הקרן במרכז פרס לשלום ביפו אירוע פרידה, בו הוזמנתי להשתתף.  

סגירה של קרן פילנתרופית הוא אירוע משמעותי לאנשי הקרן, למוטביה ולחברה הישראלית בכלל. לאחר למעלה משלושים שנה של פעילות,  אנחנו מוזמנים להתבונן בעשייה של קרן כהנוף ולבחון יחד עימם את התוצרים של השקעה החברתית שלה בישראל. נכון, אנו מביטים לאן שראשי הקרן מעוניינים שנביט. ובכל זאת, יחסית לעצמה, זהו חידוש, משום שמבחינת חשיפה ופרסום, הקרן פעלה כל השנים בצניעות רבה. 


ערב הפרידה והסיום היה מכובד ומרגש. בסופו חולקה חוברת דו"ח תחקיר - "פילנתרופיה תומכת בשינוי  חברתי ,מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל". (תחקיר וכתיבה: רותי סיני). עבורי זהו דובדבן אמיתי. שהרי מעבר לעשייה החברתית עצמה, אלה המילים שנשארות.  החוברת מתחילה בהסבר על פילנתרופיה, עוברת למבט על "יקום הפילנתרופיה הישראלית" וממריאה לעשייה של קרן כהנוף בישראל. בחלק השני, ארגון מידות הוזמן לבצע עבור הקרן ניתוח של האפקטיביות של הפעילות של הקרן בישראל. כאן מופיעות עיקר המלצות שלהם למשקיעים חברתיים.  וגם ניתוח של השקעות הקרן במספר ארגונים חברתיים לאורך השנים. מומלץ. קחו את הזמן. 

שירה הרצוג. נשיאת קרן כהנוף. הלב והפנים של הקרן בישראל כבר יותר מ 20 שנה.
לחולל שינוי חברתי באמצעות פילנתרופיה אסטרטגית וממוקדת.

קרן כהנוף השקיעה בארגונים חברתיים בישראל כ- 110 מליון דולר. הנדבן סידני כהנוף הקים את הקרן בקנדה בשנת 1980. לאחר פטירתו הנהיגה את הקרן אלמנתו פרן, עד שנפטרה בשנת 1990. בעשרים שנה האחרונות ניהלה את הקרן שירה הרצוג, בחלק מן הזמן יחד עם ג'ים היום. לשירה הרצוג זכויות רבות בקידום שינוי חברתי  בישראל. מעל הבמה באירוע הפרידה, היא זכתה להוקרה ולשבחים רבים מהמוטבים של הקרן. אני , האמת, הכרתי לאורך השנים, דווקא את נציגת הקרן בישראל דליה מגנט. אשת מקצוע רצינית, מנוסה ואהודה. 


דליה מגנט. נציגת קרן כהנוף בישראל.
אשת מקצוע אשר בדרך כלל מעדיפה להיות מאחורי הקלעים


מה לדעתי כדאי ללמוד מקרן כהנוף לגבי השקעה פילנתרופית ?


1.חשיבה אסטרטגית. הקרן בחנה לעומק תחומים בהם ראוי להשקיע ותחומים בהם כדאי להשקיע. "האתגר בפילנתרופיה חכמה הוא יצירת מתאם בין שלושה מרכיבים: ערכי הקרן, משאבי הקרן והצרכים בשטח" (שירה הרצוג, עמ' 11) . הקרן בחרה להיות מנוף להשפעה מערכתית.

2. התמקדות. "בחרנו תחומים שחשוב שיהיו אבני יסוד במדינה דמוקרטית מפותחת שיש בה מגזר פילנתרופי תוסס".(שירה הרצוג, עמ 21). חיזוק החברה הערבית, קידום זכויות אדם ואזרח, פיתוח תשתיות של המגזר השלישי והגדלת מקורות הפילנתרופיה בישראל. בשיח בערב הסיום אמרה שירה הרצוג כי בתחילת הדרך הקרן התפרשה על הרבה תחומים, גם כדי ללמוד וגם מתוך התפיסה כי גם מענק קטן עוזר, אך כיום היא בדעה כי לקרן רצוי להתמקד תוך שמירה על ראיה רחבה של התחום הנבחר. 

3. השקעה בתשתיות של ארגונים חברתיים.   קרן כהנוף היא בין הקרנות הבודדות שהשקיעו בחיזוק התשתיות של ארגונים חברתיים ולאו דווקא בפעילות פרוייקטלית של מתן שירותים. "הנהלת הקרן האמינה כי בלא מחויבות ארוכת טווח לבניית יכולות בעמותות ובמגזר השלישי, התמיכה שלה ושל גורמים אחרים בפרויקטים ספציפיים תהיה יעילה פחות ואף עלולה לרדת לטמיון "( עמ' 21). החברה הישראלית תחסר מאוד את הפעילות של הקרן בתחום הזה

הארגונים בהם תמכה קרן כהנוף פועלים ומשפיעים בחברה הישראלית. ביניהם: האגודה לזכויות האזרח, שתי"ל, מלגות מעוף, מפעלות חינוך וחברה, משפחה חדשה, סלע, רופאים לזכויות אדם, קו משווה, מעלה... ועוד ועוד. אני בטוחה כי השפעתה של הקרן תשמר בחברה הישראלית עוד שנים ארוכות. 

יום חמישי, 1 בנובמבר 2012

ספקים של ציוד משרדי יוצרים מודל חדש של קפיטליזם - 100% עסק חברתי


אתמול פגשתי אנשי עסקים מהפכנים. זוג בחורים צעירים, בעלי עסק קטן לאספקת ציוד משרדי אשר מציעים דרך חדשה לעשות עסקים, ובה בעת דרך בת קיימא לעשות פילנתרופיה.
טל גולדשטיין ואפי כהן חושבים בענק ופועלים צעד צעד, באחריות ובצניעות. לפני מספר חודשים הם הקימו עסק הבנוי על מודל כלכלי חדש בו 75% מהרווחים נתרמים וחוזרים לארגונים חברתיים בקהילה. לעסק קוראים 100% עסק חברתי. אבל למעשה זהו עסק (חברה בע"מ) לכל דבר, אשר פועל על מנת לחולל שינוי חברתי. 



100% עסק חברתי רוצים להיות הספק החברתי שלכם
בשיטה הזו כולם מרוויחים. נניח אתם בעלים של חברה קטנה, בינונית או גדולה. אתם זקוקים לציוד משרדי שוטף, נכון? טל ואפי מציעים לכם לרכוש את הציוד המשרדי מהחברה שלהם. 

ממחסן צנוע בדרום תל אביב משתמשים בקפיטליזם ומחוללים שינוי 

הם מבטיחים לכם כי 75% מהרווחים של העסק שלהם יופנו ישירות לתרומה לעמותות. אתם יכולים לבחור לאן תופנה התרומה שתיווצר מהפעילות העסקית שלכם.  באמצעות פעולה עסקית שגרתית של העסק שלכם, אתם תורמים לארגונים חברתיים מבלי שזה עולה לכם דבר! לא פלא שאני מתלהבת.

כספקים של ציוד,  100% עסק חברתי , מתחייבים לא להתפשר על שירות, איכות ומחיר אטרקטיבי ללקוחות שלהם. זה דבר ראשון. אבל הם מציעים לכם ערך מוסף. אתם קונים מספק שנותן לכם ערך חברתי.



מודל חדש של תרומה לקהילה פותח המון אפשרויות
1. עסקים יכולים בקלות להיכנס להתנהלות של נתינה. עסקים קטנים ובינוניים שעד כה התקשו להכנס לזירה של מעורבות חברתית, יכולים לתרום לארגונים חברתיים מבלי להתאמץ, מבלי להוציא שקל בסעיף תרומות .כעת הם תורמים תוך כדי העובדה שהם קונים ציוד משרדי.
2. לשכפל את המיזם. אפי וטל ישמחו אם הם יראו שספק גדול של ציוד משרדי יתחייב גם הוא לתרום באופן קבוע מהרווחים שלו לטובת ארגונים בקהילה. ככה הם השיגו את הייעוד שלהם, לא? הם גם ישמחו אם ארגונים חברתיים יפתחו עסקים כאלה, בו הארגונים ישמשו ספקים חברתיים לעסקים מקומיים. זה יתן בסיס כלכלי לתמהיל ההכנסות של העמותה. .
3. לעבור הלאה - מדובר בקשת עצומה של אפשרויות. בתי מלון יכולים לשלוח את הכביסה שלהם לספק חברתי. מפעל יכול להזמין קייטרינג מספק חברתי... תחשבו בעצמכם.

יש קפיטליזם בריא. 

טל ואפי החליטו להשתמש במודל הקפיטליסטי על מנת לחולל שינוי חברתי. לדבריהם, המודל הקפיטליסטי מדרבן יוזמה והתפתחות. לא נותן להם לשקוט על השמרים. המטרה שלהם היא להגדיל את העסק כל הזמן, כי ככל שהיקף המכירות שלהם יגדל, הם יוכלו לתרום יותר לארגונים חברתיים. הם אנשי עסקים ופילנתרופים מזן חדש. הם מתבססים על תכנית עסקית רצינית ועובדים קשה. הם חושבים ירוק, רזה וחסכוני. הם שקופים ב- 100% וגם מעסיקים בן נוער בסיכון. כבעלי העסק, הם פשוט מסתפקים בפחות רווח מאחרים. כי המניע שלהם הוא לחולל שינוי חברתי. אם המודל שלהם יעבוד  כמתוכנן - הם יצליחו. 
אפי כהן (מימין) וטל גולדשטיין -
בעלי החזון, אנשי עבודה. אנשי עסקים ופילנתרופים במודל חדש

מה אתם יכולים לעשות בינתיים? זה פשוט. אם אתם עמותה או עסק באזור המרכז אתם יכולים לפנות ולרכוש את הציוד המשרדי שלכם מספק חברתי. 100% עסק חברתי. ותעבירו את זה הלאה!