יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

איך פלטפורמה לגיוס כספים באינטרנט תעבוד בשבילכם?

מזה זמן אני חושבת לעצמי שאני חייבת להכיר יותר טוב את הפלטפורמות החדשות של גיוס כספים באינטרנט.  

מימון חברתי: זה  עובד!
היום ברור שלא רק בחו"ל זה עובד, אלא גם בארץ.  מימון יוזמות על ידי הציבור הרחב, ברשת החברתית. כתבתי על כך בעבר וגם שמעתי על קמפיינים שהצליחו:  הקלע המצטיין 
סרגיי ריכטר שגייס ברשת מעל 50,00 ש"ח על מנת שיצליח לממן נסיעה לאולימפיאדה. הפלוג, הבלוג הפוליטי המעניין של טל שניידר,  היה הבלוג הראשון בישראל שגייס באינטרנט כספים מהציבור. טל שניידר מימנה כך סקר פוליטי וקיבלה תהודה אדירה בפייסבוק ובמדיה בכלל. 
כיוון שהכי כיף בכתיבת הבלוג זה לפגוש רעיונות ולראיין אנשים חדשים,
לפני מספר ימים ישבתי לשיחה עם אריק מרמורשטיין, עורך דין צעיר ויזם עסקי שהגה את הקמת האתר לגיוס הכספים מימונה. מימונה היא "פלטפורמה אינטרנטית אשר מאפשרת ליזמים וליוצרים לגייס כספים מההמון בדרך להגשמת חלומם".הנה כמה תובנות מהשיחה הזו:

איך זה עובד?  
 יזמים עסקיים או חברתיים, שאין להם את האפשרות להקים מערך לקמפיין גיוס כספים עצמאי באינטרנט, יכולים לפתוח באתר מימונה עמוד ייעודי  ולפנות למשקיעים שיתמכו במיזם שלהם. האתר פתוח גם ליוזמות ולמיזמים של ארגונים חברתיים ובימים אלה יש עדנה גם לפוליטיקאים.  

תהליך גיוס המימון מחולק לשני חלקים:
1. בנייה נכונה של העמוד הקמפיין
2. שיווק של הפרוייקט.

קמפיין ייעודי עולה לתקופה מוגבלת של זמן (בארה"ב נמצא כי הזמן האופטימלי הוא  47 ימים) והוא תחום בסכום לגיוס שמחליטים עליו מראש. (סכום הגיוס הממוצע באתר מימונה, 18,000 ש"ח).  טיפים כיצד להערך לקמפיין ולבנות את העמוד נכון   ניתן לראות באתר עצמו. צוות האתר יעזור לכם בעצה ובהדרכה.

- הניסיון מראה כי תכנון חכם וכתיבה מדויקת של הפניה למשקיעים חשובים מאוד. צריך להיות מושכים, לשדר אמינות ורצוי להיות יצירתיים.
- סרטון הסבר כדאי מאוד להוסיף. זה אטרקטיבי ומקדם את הסיכוי שלכם לגייס מימון.
- היזמים יכולים להציע למשקיעים "תמורה". כאן היצירתיות באה לידי ביטוי. צילום, ארוחת בוקר עם האמן שמגייס, חולצה חתומה, שעור קליעה פרטי עם הקלע המצטין. ועוד ועוד.
- ארגונים חברתיים בעצם מגייסים בפלטפורמה הזו תורמים. אם יש  לכם אישור מתאים (46א), חברות עסקיות ומשקיעים פרטיים שיתרמו לכם יכולים כמובן לקבל החזר מס. ציינו את זה.
- המשקיעים מתחייבים ומממנים ישירות באתר עצמו. האתר מציג את שמם בעמוד ייעודי. אבל לצנועים ניתנת האפשרות להשקיע  ולהירשם כאנונימיים.

כמו תמיד, השיווק של הקמפיין תלוי בכם. 
אז אם תהיתם איך פלטפורמות לגיוס כספים באינטרנט יעבדו בשבילכם - התשובה היא: הן לא. אתם צריכים לעבוד בשבילן. הי, ככה זה בגיוס כספים, לא? . אין קיצורי דרך.
הכלל הראשון הוא - לא להתבייש. אם החלטתם לצאת למבצע הזה, אתם בוודאי עושים משהו משמעותי למען מטרה חשובה לכם. אנשים יעריכו את זה  ויש רבים שירצו שתצליחו ואף יסייעו לכם. רשימת המיילים שלכם, אנשי הקשר שלכם ושל הארגון שלכם בפייסבוק, כל הרשתות החברתיות שלכם הריאליות והוירטואליות הן כלי העבודה שיש להפעיל.
האתר לגיוס הכספים באינטרנט נותן למעשה את הפלטפורמה הנוחה והזמינה לגיוס הכסף, לפרוייקט ייעודי, קצר מועד, לסליקה שלו ולניהול של כל התהליך. אתם עושים את העבודה.

כמה זה עולה?
כמו כל שיטה בגיוס כספים רציני- זה כרוך בעלויות. מימונה מציעים שני מסלולים.
מסלול אחד הוא הכל או לא כלום: בו מימונה גובים 5% מכל השקעה שנכנסת לפרויקט שלכם + מע"מ, + % 3.5- 3  לכל סליקה, בתוספת מע"מ. במידה ולא הגעתם לסכום שהצבתם לעצמכם, אתם לא מקבלים את הכסף וגם המשקיעים לא מחויבים בדבר.
במסלול השני - פרויקט גמיש - העמלה של האתר היא 10% + מע"מ+עמלות סליקה ומע"מ. אבל אתם מקבלים בסופו של מועד הקמפיין כל סכום שהמשקיעים שלכם השקיעו (בניכוי העמלות...)

כדאי להשוות גם עם אתרים אחרים ולבדוק בדיוק את התנאים ולבחור בהתאם למה שמתאים לכם.


מי עוד פועל במרחב הזה?
בעולם וגם בארץ יש עוד אתרים. גם במקרה זה -כדאי לבדוק לפני שבוחרים ערוץ פעולה:
Headstart (פלטפורמה ישראלית)
Kickstarter.com

ולסיום:
1. מה העמוד הכי מעניין את הגולשים באתרים של גיוס כספים באינטרנט? עמוד התורמים. על פי אריק מרמורשטיין, במימונה עמוד זה רושם מספר מכובד של כניסות. כידוע תומכים ותורמים אוהבים להרגיש בטחון שהם לא היחידים שמשקיעים ושמחים לראות: מי עוד תרם....

2.למי שרוצה ללמוד יותר על גיוס כספים באינטרנט, יש הזדמנות לשמוע על כך במעבדה החברתית במאז"ה 9 תל אביב. ביום רביעי הקרוב. כאן הפרטים
3. אם כן, נראה שנגמר עידן הבלעדיות של גופי מימון יחידים. אנחנו בעידן העוצמה של ההמון. בואו ננצל את זה.

יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

שתי המלצות שיזמים חברתיים שומעים בפגישה איתי

בזמן האחרון יצא לי לפגוש יזמים חברתיים מלאי להט. זה מאוד מדבק. בהרבה מקרים אני מתרשמת מהיוזמה וגם הם. אנשים טובים רוצים לשנות את העולם או שבאמתחתם הצעה שתחולל את השינוי. וזה מעולה.  
אי אפשר להתעלם מהלהט. 
אבל אני למודת ניסיון ולצערי, באמת, אני רואה את הפרויקט בעיניים נורא קונקרטיות: מימון. מה לעשות ומעבר להקשבה לרעיון, המקורי בדרך כלל, אני מיד חושבת על ההיתכנות שלו. אלה השאלות שאני שואלת את עצמי – ואותם...

1. האם ליזם יש תכנית פיננסית?
2.מי השותפים שלו לרעיון? 
3. את מי הצליח לגייס?
4. מה התכנות היוזמה, מבחינת הקיימות שלה בטווח הארוך?
5. מהם מקורות המימון המתוכננים?
6. כיצד היזם מתכנן להתפרנס מהיוזמה?
רגליים על הקרקע. אין מנוס. (קטע מפסיפס בכנסיה בסנט פטרבורג)

שתי המלצות  ליזמים החברתיים בראשית הדרך:
1.  לעבוד עם שותפים לדרך מיזם חברתי (בדיוק כמו מיזם עיסקי) חייב להיות משמעותי ליותר מאדם אחד. עליו להיות משמעותי עבור הקהילה אותה הוא משרת ולענות על צורך מובחן שלה. באופן אישי אני לא מאמינה שלארגון חברתי יש זכות קיום אם הוא מעניין או משרת פעיל בודד אחד. כדי שגורמי מימון יתמכו בכם מומלץ להציג שותפים אסטרטגיים לפעילות הארגון, פרטים או ארגונים ורצוי שיהיו מוכרים. זה מקדם אמון ויוצר בטחון. החברים השותפים הללו אינם רק קישוט. בהפעלה נכונה שלהם, עשוי להיות להם תפקיד בפיתוח תחומים שונים של היוזמה. שאלות חשובות נוספות בשלב הזה הן: מיהם מחזיק העניין של היוזמה שלי? מי הקהילה שמאמינה בי ושתתמוך בנו, גם כספית, בהמשך הדרך?  

2.  לתכנן קיימות ארגונית ופיננסית. יש להקדיש זמן לגיבוש תכנית עסקית ובסיס כלכלי, כבר מן ההתחלהאם יש לכם רעיון מעולה למיזם זו באמת התחלה נהדרת. חזון, מטרות, יעדים - אלו נקודות המוצא לפיתוח ארגון ומשימה. אבל בדיוק באותה עת, חייבים להתייחס לגורמי המימון ולחשוב על תמהיל מקורות המימון. אל תוותרו על התמקדות בחלק הזה. כי הוא קריטי. שתפו את החברים, השותפים שלכם לדרך, גם בתכנון ההיתכנות הפיננסית של הארגון/ המיזם.

אנחנו מכירים ארבעה סוגי מקורות מימון עיקריים למלכ"ר:
- מקורות ציבוריים
- מגוון גדול של מקורות פילנתרופיים
- לקוחות (דמי חבר)
- הכנסות עצמיות (מכירת מוצרים מניבי הכנסה).  

הבחירה בתמהיל מקורות המימון קשורה לאופי המיזם, לאידאולוגיה שעומדת מאחוריו .  כך למשל, האגודה למלחמה בסרטן פונה מדי שנה לכלל הציבור ואינה נתמכת בכספים ממשלתיים. הרבה מאוד עמותות אחרות משמשות ספק שירותים/ גורם מפעיל לתכניות של משרדי הממשלה וממומנות בחלקן על ידי המשרדים השונים. זה משפיע על היכולת שלהן לקרוא תגר על הממשלה. (ובתקופת בחירות היכולת הזו חשובה שבעתיים). קחו את זה בחשבון כבר בשלב התכנון.  

כמובן שיש עוד המלצות חשובות, ביניהן: להתחיל בקטן ולתכנן לטווח ארוך, לענות על צורך חברתי ברור ועל  האינטרסים של מחזיקי העניין,  יש לחשוב על אפקטיביות, על מדידה והערכה וגם על תיעוד.

בכל מקרה, יזמים, גם אם נשמעתי לכם תכליתית -  אל תוותרו על הלהט, הניצוץ שעושה את ההבדל. בהצלחה.



יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

הלסינקי - עיצוב ועסקים יוצרים איכות חיים במרחב הציבורי

הלסינקי היא תענוג.
אני לא מדברת רק על הניקיון, על מאור הפנים של התושבים והחיות הסקנדינבית העדינה בשלהי הקיץ. זו עיר של בני אדם. צועדים, נפגשים, רוכבים. עיר של בנינים בגובה נמוך יחסית, חלקם בניינים מרשימים, עיר של גינות ירוקות באמצע העיר, של מים ושל אויר. אך יותר מכך, בכל עבר מורגשת משילות, בעל הבית הוא המגזר הציבורי. ובחיי שאני אוהבת את זה. 

 2012 World Design Capital 
העיר הלסינקי נבחרה להיות בירת העיצוב העולמית לשנת 2012.  
המסר המרכזי הפעם הוא - פתיחות. פתיחות בכל דבר שהם עושים. ולא מדובר רק באירועים ובתערוכות שקשורות לעיצוב - הם מדברים על הטמעה של עיצוב בחיים. "כיום, ניתן למצוא עיצוב בכל מקום סביבנו. בשירות הציבורי, במערכות החינוך, בתחבורה, במדע, בעסקים, באמנות, בתרבות, בספורט וראשית כל - בקביעת המדיניות. עיצוב קיים גם אם אנו לא רואים אותו" מתוך  WE ARE OPEN.

בית קפה - חנות של האוניברסיטה.  מרחב למפגש, לשיחה ולדיון בתוך העיר. עם קירות זכוכית לרחוב.
והמסר על הדלת ממול: Designing society through learning

להיות בירת עיצוב עולמית זו למעשה שותפות בין מגזרית אינטנסיבית ומורכבת. המיזם פועל בשותפות עם גופים רבים בראשם עיריות הלסינקי וערים נוספות בפינלנד, ומעורבים בו גם קרנות, גופים ציבוריים כגון אוניברסיטאות,משרדי ממשלה והרבה חברות עסקיות. ראו את דף השותפים המרענן. נותן מקום של כבוד לכל אחד מהשותפים.

כיצד נראה העיצוב במרחב הציבורי?

נגישות מושלמת לאנשים נכים, מסלולי הליכה להולכי רגל לצד מסלולים ייעודיים לרכיבה על אופניים, זה כבר משהו שלא מעורר הפתעה בבירה אירופית מעודכנת.
אבל פנסי רחוב מיוחדים, ספסלים ותחנות אוטובוס מועצבות עושים את החיים בעיר הזו נעימים מאוד מאוד. בהלסינקי העיצוב מוטמע בספירה הציבורית, במוזיאונים, בחנויות - למעשה בכל מקום. 






הצורה היא המסר. ככה זה בעיצוב מוצלח


האור בא מלמטה. ללכת בתוך טיפות של יופי.



קאפלת הדממה במרכז כיכר הומה. מקום מופלא לעצור לרגע ולהרהר תוך מבנה אליפטי מעץ. שקט מוחלט


Design District Helsinki - עסקים משפיעים על המרחב הציבורי
מחוז העיצוב בעיר הוא למעשה מרחב של כ-25 רחובות בהן מרוכזות כ-200 חנויות של מעצבים, חנויות רהיטים, גלריות, חנויות יד שנייה מסעדות ובתי קפה מקומיים. העסקים כאן יוצרים את המרחב הציבורי ונותנים להלסינקי  את האופי שלה כעיר של עיצוב. העסקים פועלים יחד עם מוסדות התיירות להעצמת החוויה. השותפות יוצרת שפע של אירועים הקשורים בעיצוב וביניהם מפה של מיקומים ומסלולי הליכה. ללכת ממקום למקום, להתעכב, להיכנס, להתרשם. והכל בעיצוב הפיני השקט, הנקי, הבהיר והפשוט. 
יש עוצמה אדירה בשיתוף הפעולה בין העסקים לבין עצמם. 

ומדוע כתבתי כי מורגשת משילות?  משום שכתיירת הרגשתי בטוחה במרחב בו יש סדר וניקיון. משום שכל הפעילות הציבורית שקשורה לבירת העיצוב מתוקשרת ומלווה בהסברים בהירים. 
משום שהכניסה למוזיאונים היסטוריים בפינלנד הם בחינם. משום שהמגזר הציבורי מפעיל תכניות חברתיות ושיקומיות.  

והמשך יבוא.... על פרויקטים מעניינים המשלבים עסקים, עיצוב וקהילה.