יום ראשון, 24 ביוני 2012

Tomorrow


זה מה שקרה: באחת המליאות של ועידת הנשיא בשבוע שעבר, העליתי לפייסבוק את התמונה הזו:

ניידים ומקושרים יותר. יוסי ורדי בהנחיה וירטואוזית 

תוך כמה שניות אני רואה תגובה של ליאנה, מוילנה, שהיתה אחת המשתתפות בסדנא שהעברתי לפני שלוש שנים בשוודיה. היא נמצאת כאן באולם! "בואי נפגש". קבלתי צמרמורת. הדברים על הבמה היו בסינכרון מלא עם הפעולה האישית שלי באותו רגע. 


הומו "קונקטיקוס"

לפני חמש שנים למשל, לא הייתי יכולה לחשוב שדבר כזה יוכל לקרות. ולא רק אני. הדוברים על הבימות מתארים מצב כל כך דינמי, שבעצם מוכר לנו, אבל מפתיע כל הזמן. אנחנו בעידן של שינוי. המכשירים שלנו לתקשר ולחוות את העולם מתפתחים ומשתנים. ד"ר רננה פרס מבית בספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, מדברת על האיבר החדש של ההומו ספיאנס: "הרשת החברתית". 

"....באמצעות רשתות חברתיות וירטואליות וטכנולוגיית האינטרנט האדם המחובר חובר לקהילות עם אנשים מרוחקים גיאוגרפית שעמם לא נפגש מעולם. יחד, הם מחליפים רעיונות, מקימים ומפילים משטרים; מגייסים עובדים ומשתפי פעולה, ומגיעים למוטת השפעה אשר היתה קודם נחלתם הבלעדית של מלכים, שליטים וגנרלים."

לאן זה מוביל אותנו? לאן זה מוביל את החברה? לאן זה מוביל את הפירמות? 

אנחנו ניידים. וגם המכשירים לנו.  "סביבת העבודה של האדם המקושר היא Crowd coursing,  ברשת החברתית זורמים רעיונות וגם התנהגויות. מסתבר שאנשים נוטים לסמוך על המלצות של חברים ברשת החברתית יותר מאשר הם סומכים על קמפיין של מנהיג או פרסומת למוצר". ובאמת כבר היום אנחנו רואים  אתרים ייעודיים ברשתות חברתיות לקמפיינים של גיוס כספים למיזמים שונים, תקליטים, ספרים -  Crowd Funding. חשבו איזו השפעה אדירה יש לרשת החברתית באינטרנט על קמפיין לגיוס כספים לעמותות שלכם...


והפירמות – אומרים ג'ון צ'ימברס מחברת סיסקו וסטפאן ריצ'ארד מפראנס טלקום, הפירמות במירוץ לפיתוח המכשירים הניידים החדשים שלנו, שיהיו חלק מאיתנו. נגישים תמיד. על פי דרישה, מחוברים בכל עת ובכל מקום. אלה יתנו מענה לאנשים שהמנהגים המקומיים שלהם לא מספקים להם תנאים בסיסים. למשל, נגישות לפעילות בנקאית. טלפון נייד – ארנק אלחוטי - של פראנס טלקום, מאפשר כבר כיום למליוני תושבים באפריקה  לבצע פעולות בנקאיות וכך, בין השאר, להפעיל עסקים שיתרמו לרווחתם.
 אם כן, נראה כי אנחנו כבר בדור הבא של האחריות התאגידית. עסקים גלובליים לא מדברים על אחריות תאגידית. הם מפתחים שרותים עם ערך חברתי. לדבריהם, הם מספקים פתרונות לצרכים חברתיים. ובאותה עת - משנים את העולם.  



לא מדברים על אחריות תאגידית.

בכלל, הנושאים של קיימות ואחריות תאגידית לא היו מושגים שגורים בכנס. היבט אחד, של העסקה מגוונת, קבל מקום מכובד. על הבמה המרכזית, הכריז הנשיא על הצלחת מיזם מענטק – לשילובם של אקדמאים ערבים בחברות הי טק הישראליות ועל הרחבתו. ג'ון צ'יימברס, יו"ר ומנכ"ל סיסקו והנשיא פרס חלקו זה לזה שבחים. בצדק. סיסקו הרחיבה את המימון שלה לתכנית וחברות נוספות הצטרפו.  הפירמות עושות מה שהן צריכות ,עסקים, ובמקביל מנצלות את הכוח שלהן להשפיע לטובה על החברה הישראלית, בהתאם ליעדים שהממשלה מכתיבה.


עסקים משפיעים יותר מממשלות. הנשיא פרס מכריז על הרחבת פרויקט מענטק. ועידת הנשיא 2012

תומורואו ווי וויל ספיק אינגליש
הערה לסיום. ועידת הנשיא היתה אפופה אוירה של חו"ל. הכנס היה מאורגן בצורה מרשימה ומקצועית ביותר. את רוב האנשים לא הכרתי. החוויה היתה מרגשת. הנושאים עסקו בתקווה ולא בדכדוך ההווה. המשתתפים היו מחו"ל והשפה המדוברת באולמות ובמסדרונות היתה אנגלית. תומורואו ווי וויל ספיק אינגליש. אז אני מבינה שהנשיא מדבר בכנס הזה עם העולם. אנגלית זו השפה של האקדמיה, של המחקר, של האינטרנט ושל חלק גדול מן העסקים... וכן, היה תרגום סימולטני. אבל היתה לי הרגשה מוזרה שדווקא כנס של נשיא מדינת ישראל, בישראל - מדבר אנגלית.

הטכנולוגיה היא נייטראלית. אנחנו אלה שמשפיעים על התרבות. 

יום שני, 18 ביוני 2012

מחשבות על אחריות תאגידית, לקראת ועידת הנשיא 2012


יותר משנתיים של תחזוק בלוג בענייני קהילה ועסקים הביאו אותי לקבל הזמנה* לועידת הנשיא היוקרתית שנפתחת מחר. השיח על אחריות מדינות, תפקיד העסקים ומקום האזרחים בעיצוב החיים שלנו כאן, יהווה בוודאי חלק משמעותי מרוח הועידה.


בשבועות האחרונים אני עסוקה בכניסה לעבודה חדשה בג'וינט ישראל.  אולי לא הרגשתם, אבל מדינת ישראל (באמצעות תבת- תנופה בתעסוקה,של ג'וינט ישראל) מקדישה מאמצים רבים לטפל בבעיות העוני, על ידי השקעה בנושא התעסוקה. מדובר בתהליכים של הכשרה וסיוע לאוכלוסיות שנמצאות בשוק העבודה בשעורים נמוכים, להצטרף למעגל העובדים. תכניות ייעודיות מופעלות בקרב גברים חרדים, נשים ערביות , בוגרים  ממשפחות יוצאי אתיופיה וצעירים חסרי עורף משפחתי.  

אני פוגשת אנשי מקצוע מכל רחבי הארץ שעוסקים בקידום קשרי מעסיקים. האתגר שלהם - להביא להעסקה ולצד זה - לפתח מערכות קהילתיות שיקדמו את המשימה הזו. המדינה לוקחת אחריות ופועלת בתהליכי עומק ארוכי טווח. כך למשל,  בחמש שנים הקרובות יקומו 20 מרכזים של הכוון וליווי תעסוקתי לאוכלוסייה הערבית. יש אתגרים ויש גם תוצאות.  


אבל המציאות היא לא כל כך פשוטה. במציאות קיימים פערים בין המצוי לרצוי. כך למשל, 
אנחנו רואים כי במשפחות רבות, למרות ששני ההורים עובדים, המשפחה נשארת ענייה. וגם, למרות חוק שכר מינימום אנחנו מוצאים, בעיקר בחברה  הערבית,  העסקה פוגענית של נשים וגברים המקבלים שכר נמוך מדי.  יש עוד הרבה מה לעשות.


יקח זמן עד שהשיח של אחריות תאגידית יחלחל לכל העסקים שסביבנו. לכן, אני לא מסכימה עם האמירה 
אותה קראנו בימים האחרונים בעיתונות הכלכלית, בעקבות חשיפת דרוג מעלה לשנת 2012,  כי דרוג מעלה אינו רלוונטי או שהוא בעייתי.  לפני שמחסלים את השיח של אחריות תאגידית, לפני שנמאס לכם ממדד מעלה, חשוב להבין כי הכלי הזה משקף את תחילת תהליך ולא את סופו.  נכון, יש מה לשפר. שירלי קנטור שני הציעה מספר מהלכים כדי לקדם את הרלוונטיות של הדרוג. אני מאמינה כי סטנדרטים וקריאת כיוון של ארגונים חברתיים ושל הציבור עצמו לגבי הציפיות שלהם מעסקים- יסייעו לעסקים לנווט את הספינות שלהם לכיוון הרצוי.

צעירים דורשים אחריות תאגידית
הציבור לא מוותר לעסקים, במיוחד לא הדור הצעיר. שימו לב לתביעת ענק של 47 צעירים נגד חברת סופר דוש, שפורסמה היום. הנערים תובעים את רשת הסופרמרקטים לאחר שהועסקו תקופות ארוכות כשליחים ללא קבלת שכר. שכרם היה טיפים בלבד. הנערים התאגדו בהסתדרות הנוער העובד והלומד והגישו תביעה בבית הדין לעבודה. נעקוב ונראה מה יקרה עם התהליך הזה - בכל אופן זהו תמרור אזהרה משמעותי.


נכנסים לעידן החברתי

יניב קוממי, הבעלים של חברת האסטרטגיה והמחקר החברתי דו- עת. טוען בכתבת דעה שפרסם  בעיתון דהמרקר כי אנו נכנסים כעת לעידן החברתי. הציבור משמיע את קולו, פועל בזירה הציבורית - חברתית ויש לו כוח להשפיע.   "עסקים יצטרכו לנהל סיכונים בהקשר חברתי, בכל ממשק שלהם עם הציבור" אמר לי. העסקים, כמו גם נבחרי הציבור צריכים להיערך לעידן החדש.

עם המחשבות הללו אני אגיע לוועידת הנשיא ביומיים הקרובים. תובנות נוספות לאחריה, בוודאי אביא לכאן.*המלצה חמה מקולגה עזרה גם. (נחשו מי? שירלי קנטור שני).