יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

ספר ישראלי חדש בנושא אחריות תאגידית יצא לאור


ספר חדש על אחריות תאגידית הוא אירוע נדיר במקומותינו.
ספרו של עברי ורבין, מנכ"ל חברת גודויז'ן, יועצים לאחריות תאגידית,  יצא לאור החודש, בעברית, כשהוא מעשיר מיד את מדף הספרים המקצועי שלנו. דרך הספר, שנקרא "אחריות תאגידית",  ניתן להתבונן על מצבה של האחריות התאגידית בישראל בשלהי 2012. על פי המחבר, הספר מיועד להגיש למנהלים, פרקטיקות וכלים יישומיים לניהול אחראי של ארגון, לסייע למנכ"לים ולמנהלי אחריות תאגידית לפעול בשקיפות ובאחריות מול מחזיקי העניין שלהם ולהראות לקוראים כיצד ניתן למנף את היכולות העסקיות, כך שיסייעו הן לצרכים חברתיים והן לשיפור התחרותיות של העסק.


ספר ישראלי חדש על מדף הספרים של אנשי המקצוע בתחום האחריות התאגידית

אחריות תאגידית בישראל – על פי חברת גודויז'ן
הספר משרטט פעילות חברתית ומקצועית בתחום האחריות התאגידית בישראל, כפי שהיא נראית כיום, לאחר יותר מעשר שנים בהן הנושא מוכר כאן.  עם זאת, "ספר זה לא בא לחנך" נכתב בו במספר הזדמנויות. לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011, לאחר חשיפה של בעיות קשות בממשל התאגידי של חברות מובילות במשק הישראלי, ביקורת על תאגידים, גם כשהיא מופיעה בספר, היא מינימאלית ומרומזת. למשל, בעניין העדר פעילות רצינית של השקעות אחראיות בארץ. (עמ' 80)
רוב הדוגמאות המובאות בספר הן של מניסיונה של חברת גודויז'ן, זאת אומרת דוגמאות מפעילות של עסקים בישראל, דבר שמגביל את הדיון לכאן, למרות שקיימות דוגמאות נפלאות של פעילות תאגידים בחו"ל. 

ספרו של עברי ורבין הוא ספר אישי, במובן הזה שהוא שוזר את התפיסה המקצועית של חברת ג'ודויז'ן, ניסיונה והשירותים שהיא נותנת, עם החוויה האישית של המחבר, מנכ"ל הארגון, בתחנות שונת בחייו - קורס במרכז השל לקיימות, עבודה במרכז פרס לשלום, לימודים על אחריות תאגידית בבריטניה ועוד. דרך הכתוב אנו נחשפים לתפיסות של חברת הייעוץ גודויז'ן ולכלים המקצועיים שהיא מציעה. תסכימו עם הכלים הללו, או לא, החשיפה הפומבית שלהם, מעשירה את השיח המקצועי שלנו בכל מקרה.

מה בספר?
הפרק הראשון של הספר הוא מעיין לקסיקון מורחב, אוטוסטרדה מסחררת של מושגים בתחום האחריות התאגידית. ניהול סיכונים, אמון, שקיפות, מחזיקי עניין, תקשור אחריות תאגידית, שיווק חברתי, שרשרת אספקה, השקעות אחראיות, דיווח חברתי וכו'. כל מושג מקבל הסבר קצר ופרקטי, הנסמך על מקורות תאורטיים מחו"ל: מחקר, מאמר או ציטוט מדברים של מומחה. לאחר מכן מוגשת הצעה למודל לשימוש בנושא בתוך החברה עסקית. בדרך כלל זהו מודל עבודה של חברת גודויז'ן, למשל בנושא דיאלוג עם מחזיקי עניין. לעיתים מופיע מודל של ארגון אחר – כך לדוגמא, בנושא ניהול רכש אחראי מובא מודל הפעולה שמציע ארגון מעלה. בתוך הטקסט משולבות דוגמאות של פעילות חברות בישראל, רובן המכריע הן חברות שנעזרות בשירותי  גודויז'ן.

יתרונו  המובהק של המבנה בחלק הזה הוא בהיותו נגיש, קריא וברור. דווקא משום שהכתיבה אינה אקדמית, היא מאפשרת לקורא הפוטנציאלי (מנהלים/ות וגם סטודנטים) לדגום מושגי יסוד בשפת האחריות התאגידית ולהבין את העיקר הדברים. כאן המקום לציין את עבודת הכתיבה המוצלחת של אילת אריאלי. איני מכירה אותה אישית, היא חתומה על התחקיר, על כתיבה ועל העריכה וזה המקום לפרגן.

החלק השני של הספר עוסק בארבעה מתוך התחומים של אחריות תאגידית . ורבין החליט להרחיב רק על הנושאים הללו. (אנסה להתייחס לחלקים הללו בהזדמנות אחרת)
1.אתיקה
2. אחריות סביבתית
3.אחריות חברתית (בין השאר: קהילה, התנדבות עובדים ותרומות)
4.סביבת עבודה

בסיום הספר מופיעה רשימת אתרים שימושיים (כולל הבלוג הזה...) ורשימת המקורות הביבליוגרפיים עליהם הספר מסתמך. רשימה שעשויה להיות מועילה בהחלט למי שנפגש לראשונה עם התחום.


אחריות תאגידית. כך ניהול אחראי תורם לצמיחה עסקית וגם לחברה ולסביבה. מאת עברי ורבין. תשע"ג. הוצאת מטר.

 גילוי נאות: בחודשים האחרונים שימשתי יועצת בחברת גודויז'ן בעבודה עם אחד הלקוחות שלה, בנושא התנדבות עובדים. 


יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

האתגר הגדול הבא של קשרי עסקים וקהילה

המפגש השנתי של קהיליית האחריות התאגידית, שהתקיים השבוע ביוזמת ארגון מעלהתוכנן כמפגש עבודה סגור של מנהלי האחריות התאגידית בישראל, במטרה לעסוק בסוגיות מקצועיות של עבודתם. השתתפו בו גם מעט נציגים של ארגונים חברתיים.

המושבים בחלק הראשון של היום עסקו בהטמעת אחריות תאגידית בפירמה, בדרוג מעלה ובפיתוח כלכלי של קהילות ואזורים בפריפריה - האתגר הבא של העסקים הגדולים בישראל. בחלק השני - נחשפנו לדוברים מחו"ל. (אך על כך אולי בפעם אחרת)


לשמחתי הוזמנתי להשתתף במפגש. הפעם בחרתי להביא לכם תובנות ממושב  אחד שעניין אותי במיוחד: הערך של העסק לחברה ולקהילה. לפרט, לעיר לאזור למדינה. במושב זה שותפת התוכן של מעלה היתה חברת פרקסיס.

האם עסקים יכולים להשפיע על פיתוח אזורים?
התשובה היא כן. וגם מצפים מהם לעשות זאת. המושב בנושא פיתוח כלכלי של קהילות היה מדויק ומעניין מאוד. אמנם, זה לא נושא חדש, אבל במושב זה קבלנו ההזדמנות ללמוד מתהליכים שקורים כאן בפועל. יצירת ערך משותף לעסקים ולקהילה ופיתוח כלכלי של קהילות הם האתגרים הגדולים כיום של עסקים בישראל. הציפייה מעסקים גדולים לא מסתכמת בתרומות של מוצרים או כסף, או במעורבות חברתית והתנדבות עובדים. כיום מצפים מעסקים גדולים להיות שותפים ואף לחולל שינוי אמיתי באזור. להביא לקפיצת מדרגה. בחינוך, בכלכלה, בתעסוקה, בפיתוח תשתיות. 

תובנות מתהליכי פיתוח כלכלי של קהילות בפריפריה, שנעשו ונעשים בישראל כיום:
1. מדובר בתהליכים ארוכי טווח. 
2. מתחילים 
בבדיקה של הצרכים של המקום, האיזור. (למשל, אוכלוסייה ייחודית שזקוקה לעבודה) 
3. מגדילים את ההשפעה של העסק מתוך השפעה של החינוך.

שמענו על ה
חזון הענק של התעשיין סטף ורטהיימר ומימושו במכלול של עשייה חינוכית, עסקית וחברתית: גן התעשייה בתפן, בתי הספר המקצועיים בו לומדים מקצוע תעשייתי  ועובדים בעיבוד שבבי, מרכזי הכשרה למבוגרים, מכינה  קדם צבאית תעשייתית. פעילות חינוך  בישראל ובטורקיה. החשיבה העסקית משלבת חזון של שלום - אנשים שיעבדו לא יילחמו, וגם - חינוך לעבודת כפיים בתעשייה יביא למפעל וגם יספק בסופו של דבר לאזור כולו אנשי מקצוע מיומנים. 


4. עוברים מחשיבה מקומית לחשיבה אזורית. 
5.תכנון הפעילות נעשה בגישה שילובית.
6.שמים דגש על פיתוח יזמות ומצוינות לעומת סגירת פערים.

לחברת אינטל
נסיון רב שנים בפעילות באזור לכיש. (לא רק קרית גת אלא גם מועצות שפיר ויואב). בגישה השילובית משתפים את ההנהגה המקומית או האזורית והיא זו שמובילה את השינוי. הפירמה מכניסה עקרונות של ניהול תהליך כמו שחברה גדולה יודעת: ועדות היגוי, קביעת עקרונות פעולה. יעדים. השקעה לטווח ארוך, פעולה על פי סט צרכים שההנהגה הציבורית החליטה עליה. כשנכנסים לפעול באזור מסוים, בוחנים מה יש לאזור להציע ומנסים למנף את זה.

מה האזור עשוי להרוויח מפעילות של חברה עסקית גדולה?
- העסקה ישירה של תושבים
- הרחבת עבודה של נותני שירותים
- פיתוח פארק תעשייה חדש, כולל שירותים לעובדים ולילדיהם, כגון מעונות יום.
- הספקים משדרגים את עצמם.
- פיתוח תשתיות חדשות באיזור (למשל צנרת מים)
- קידום החינוך  באזור.
- מה חסר לעסק באזור פריפרי ?תשתיות לאירוח ברמה גבוה, בתי מלון ומסעדות...

מה האינטרס של מפעל / עסק גדול לפעול בפריפריה?
אינטרס עסקי. העסקים שעוברים לפריפריה עושים זאת בדרך כלל כי הם מקבלים מענקים מהמדינה. חייבים להבין שזה המניע והוא לגיטימי. עם המענק הכספי העצום, העסקים מקבלים על עצמם גם מחויבות לפיתוח אזורי. חשוב שזו תהיה מחויבות ברורה של ההנהלה הבכירה. 

עוד שמענו על פעילות משרד הביטחון בהעברה של בסיסי צה"ל לנגב, דני טרגן, מנכ"ל בגיר, שהנחה את המושב, סיפר על פעילות של תמי 4 בבית שמש. אודי שפון ונעמה שפירא מיוניליבר סיפרו על כניסה של מפעל בייגל בייגל לפעילות מלאה בצפת, על האתגרים בשילוב חרדים ועל שיתופי הפעולה שהם רוקמים עם הנהגת העיר ועם גורמים נוספים בקהילה. 

אז יש ממי ללמוד.  התהליכים שתוארו כאן נמשכים בחלקם עשרות שנים ובחלקם רק שנים אחדות. בכל אופן, הפירמות המנוסות מעוררות השראה ונותנות תקווה שניתן לחולל שינוי איזורי, רב מערכתי, לטובה. יחד עם זאת,
האתגרים הם עצומים. הפריפריה זקוקה לעוד עסקים שיביאו למינוף אזורי. בדיון עלתה בקשה ממעלה לרכז ולהניע את המהלך של החיבורים והתהליכים הללו. נקווה שיטלו על עצמם את האתגר.

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

מיזמים המשלבים תעסוקה וקהילה נכנסים למוזיאון

עכשיו, אחרי המלחמה, אפשר לחזור לפוסט נורמלי. מה זה נורמלי? עבורי - עבודה, קהילה, אמנות.

אז, כן, בחודשים האחרונים ביקרתי בתערוכות בהן הוצגו מיזמים חברתיים המשלבים קיימות, 
חברה ותעסוקה, כדרך לשמר תרבות או כדרך להעצים אוכלוסיות חלשות.  משום שהתופעה הזו חזרה על עצמה, גם במקומות שונים בעולם, נראה לי כי יש כאן משהו מעניין להביט בו.

מה פתאום מציגים מיזם חברתי - תעסוקתי כחלק מתערוכות עיצוב ואמנות?  
לדעתי, משום ששילוב של תעסוקה, הוגנות וקידום קהילה, הופך להיות חלק מן התרבות שלנו. אז יש תקווה. הנה כמה דוגמאות מי, מה ואיך  עושים... 

סדנות Uusix בתערוכה על תולדות העיצוב של פינלנד
סדנאות Uusix הן פרויקט של יחידת השיקום של עיריית הלסינקי. הפרויקט משלב משימה חברתית של יצירת תעסוקה לאנשים שנאבקים למצוא עבודה, גישה של קיימות, ועיצוב - שהוא אחד מהחלונות הראווה של הלסינקי. המשתתפים במגוון הסדנאות משתמשים בחומרים ממוחזרים והופכים חומרי גלם שנתרמו למוצרים בעלי ייחוד ועיצוב. המיתוג של התוצרים הוא גבוה ומוצג כ"יצירת סיפורים חדשים על אנשים ועל מוצרים".

מלבד עיריית הלסינקי, מי שמאפשר את היצירה הן חברות עסקיות שתורמות את חומרי גלם. הפרוייקט מוצג כמיצג בחדר נפרד של תערוכה בנושא ההיסטורה של העיצוב של הלסינקי והצופים מוזמנים להתרשם ולקחת חוברת הסבר ואפילו לתמוך.  
בתערוכה - רצועות בד גולשות מהתקרה ועל הקיר מסביב -
תצלומים של האנשים מאחורי הסיפורים שיוצרת התכנית.
תעסוקה ואמנות במימון העירייה .ככה זה בפינלנד.

בבית העיר תל אביב, תערוכת אופנה, חברה, סביבה.  manoAmano.תערוכה שעוסקת באופנה ככלי לשיקום ולקידום חברתי.
1. פרויקט איטלקי. בית אופנה איטלקי, קנגיארי,  Cangiari,  הוא מותג אופנה יוקרתי המשמר עבודת טוויה ועיצוב טקסטיל המבוסס על מסורות עתיקות של קהילות בדרום איטליה.  המאמץ כאן הוא לשלב ערכים בני קיימא בתעשיית האופנה, לייצר בדים מחומרים אורגנים, לשמר מסורות עתיקות ולקדם תעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות. המיזם הזה הוא חלק מקואופרטיב גואל- איגוד עסקים בעלי אג'נדה חברתית באזור קלבריה, באיטליה. (הקישור לאתר באיטלקית...)
פרוייקט לשימור מסורות עתיקות וחיזוק קהילות מוחלשות בדרום איטליה. באמצעות מיתוג יוקרתי.
מי שיכול להרשות לעצמו לרכוש את הבגדים הללו הם - העשירים. 

הפרויקט האיטלקי, בבית העיר בתל אביב,
כחלק מאירועי שנת האופנה. עד 17 בדצמבר 2012.

2. פרויקט ישראלי - עמותת הופכות את היוצרותלהכשרה,תעסוקה והעצמה של נשים היוצאות ממעגל הזנות. התכנית מיועדת לנשים בתהליך יציאה ממעגל הזנות. העמותה מפעילה סטודיו לאופנה, בו מוצע לנשים קורס מבוא לעיצוב אופנה. בסביבה תומכת, נורמטיבית, ולא טיפולית. המיזם שמאפשר למידה, פרנסה והסתגלות לסביבת עבודה הוגנת פועל כעמותה. יש שיתוף פעולה עם חברת גרטרוד ועם סטודיו העיצוב  6B.  לא הבחנתי במימון רשות ציבורית כלשהי.

הופכות את היוצרות - פרוייקט אופטימי לנשים בשולי החברה -
ללא השתתפות של גורם ציבורי או ממלכתי. ככה זה כרגע בישראל.

משלים את התמונה, מוזיאון העיצוב בחולון.
שם נפתחה בשבוע המלחמה, תערוכה מרתקת  שורשים משותפים, מפת עיצוב בגבולות פוליטיים משתנים.
חלק אחד של התערוכה מעמיק ומאוד תאורטי, עוסק בהיסטוריה של תעשיית הטקסטיל ומתייחס להיבטים החברתיים שלה בישראל ובאירופה. בקומה השנייה, חגיגה מרהיבה של עיצוב ממרכז אירופה כיום. גם שם, בין השאר, ניתנת במה למהות ולפשר של תופעה של מיזמים המשלבים עיצוב, שימור וחידוש מסורות עתיקות של אומנות, ומרכזי תעסוקה לקידום אוכלוסיה. מומלץ בחום.

מנורות ומכלי "עוואטיף"(רגשות) 2011 קש קלוע, מתכת.
פרויקט שנעשה בשיתוף נשים ממרכז האריגה בכפר מנדה. עובדות סינדיאנת הגליל

יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

קרן כהנוף נסגרת ומפרסמת תובנות משנים של השקעה בחברה הישראלית

למעשה, אנו יודעים מעט, מעט מדי, על  דרכי הפעולה של קרנות פילנתרופיות, על השיקולים שלהן בבחירת מוטבים ועל תוצאות ההשקעה החברתית שלהן. לכן, קרן כהנוף נותנת לנו כעת הזדמנות נדירה. בחודש הבא, סוגרת הקרן את פעילותה בקנדה ובישראל. לכבוד זאת ערכה הקרן במרכז פרס לשלום ביפו אירוע פרידה, בו הוזמנתי להשתתף.  

סגירה של קרן פילנתרופית הוא אירוע משמעותי לאנשי הקרן, למוטביה ולחברה הישראלית בכלל. לאחר למעלה משלושים שנה של פעילות,  אנחנו מוזמנים להתבונן בעשייה של קרן כהנוף ולבחון יחד עימם את התוצרים של השקעה החברתית שלה בישראל. נכון, אנו מביטים לאן שראשי הקרן מעוניינים שנביט. ובכל זאת, יחסית לעצמה, זהו חידוש, משום שמבחינת חשיפה ופרסום, הקרן פעלה כל השנים בצניעות רבה. 


ערב הפרידה והסיום היה מכובד ומרגש. בסופו חולקה חוברת דו"ח תחקיר - "פילנתרופיה תומכת בשינוי  חברתי ,מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל". (תחקיר וכתיבה: רותי סיני). עבורי זהו דובדבן אמיתי. שהרי מעבר לעשייה החברתית עצמה, אלה המילים שנשארות.  החוברת מתחילה בהסבר על פילנתרופיה, עוברת למבט על "יקום הפילנתרופיה הישראלית" וממריאה לעשייה של קרן כהנוף בישראל. בחלק השני, ארגון מידות הוזמן לבצע עבור הקרן ניתוח של האפקטיביות של הפעילות של הקרן בישראל. כאן מופיעות עיקר המלצות שלהם למשקיעים חברתיים.  וגם ניתוח של השקעות הקרן במספר ארגונים חברתיים לאורך השנים. מומלץ. קחו את הזמן. 

שירה הרצוג. נשיאת קרן כהנוף. הלב והפנים של הקרן בישראל כבר יותר מ 20 שנה.
לחולל שינוי חברתי באמצעות פילנתרופיה אסטרטגית וממוקדת.

קרן כהנוף השקיעה בארגונים חברתיים בישראל כ- 110 מליון דולר. הנדבן סידני כהנוף הקים את הקרן בקנדה בשנת 1980. לאחר פטירתו הנהיגה את הקרן אלמנתו פרן, עד שנפטרה בשנת 1990. בעשרים שנה האחרונות ניהלה את הקרן שירה הרצוג, בחלק מן הזמן יחד עם ג'ים היום. לשירה הרצוג זכויות רבות בקידום שינוי חברתי  בישראל. מעל הבמה באירוע הפרידה, היא זכתה להוקרה ולשבחים רבים מהמוטבים של הקרן. אני , האמת, הכרתי לאורך השנים, דווקא את נציגת הקרן בישראל דליה מגנט. אשת מקצוע רצינית, מנוסה ואהודה. 


דליה מגנט. נציגת קרן כהנוף בישראל.
אשת מקצוע אשר בדרך כלל מעדיפה להיות מאחורי הקלעים


מה לדעתי כדאי ללמוד מקרן כהנוף לגבי השקעה פילנתרופית ?


1.חשיבה אסטרטגית. הקרן בחנה לעומק תחומים בהם ראוי להשקיע ותחומים בהם כדאי להשקיע. "האתגר בפילנתרופיה חכמה הוא יצירת מתאם בין שלושה מרכיבים: ערכי הקרן, משאבי הקרן והצרכים בשטח" (שירה הרצוג, עמ' 11) . הקרן בחרה להיות מנוף להשפעה מערכתית.

2. התמקדות. "בחרנו תחומים שחשוב שיהיו אבני יסוד במדינה דמוקרטית מפותחת שיש בה מגזר פילנתרופי תוסס".(שירה הרצוג, עמ 21). חיזוק החברה הערבית, קידום זכויות אדם ואזרח, פיתוח תשתיות של המגזר השלישי והגדלת מקורות הפילנתרופיה בישראל. בשיח בערב הסיום אמרה שירה הרצוג כי בתחילת הדרך הקרן התפרשה על הרבה תחומים, גם כדי ללמוד וגם מתוך התפיסה כי גם מענק קטן עוזר, אך כיום היא בדעה כי לקרן רצוי להתמקד תוך שמירה על ראיה רחבה של התחום הנבחר. 

3. השקעה בתשתיות של ארגונים חברתיים.   קרן כהנוף היא בין הקרנות הבודדות שהשקיעו בחיזוק התשתיות של ארגונים חברתיים ולאו דווקא בפעילות פרוייקטלית של מתן שירותים. "הנהלת הקרן האמינה כי בלא מחויבות ארוכת טווח לבניית יכולות בעמותות ובמגזר השלישי, התמיכה שלה ושל גורמים אחרים בפרויקטים ספציפיים תהיה יעילה פחות ואף עלולה לרדת לטמיון "( עמ' 21). החברה הישראלית תחסר מאוד את הפעילות של הקרן בתחום הזה

הארגונים בהם תמכה קרן כהנוף פועלים ומשפיעים בחברה הישראלית. ביניהם: האגודה לזכויות האזרח, שתי"ל, מלגות מעוף, מפעלות חינוך וחברה, משפחה חדשה, סלע, רופאים לזכויות אדם, קו משווה, מעלה... ועוד ועוד. אני בטוחה כי השפעתה של הקרן תשמר בחברה הישראלית עוד שנים ארוכות. 

יום חמישי, 1 בנובמבר 2012

ספקים של ציוד משרדי יוצרים מודל חדש של קפיטליזם - 100% עסק חברתי


אתמול פגשתי אנשי עסקים מהפכנים. זוג בחורים צעירים, בעלי עסק קטן לאספקת ציוד משרדי אשר מציעים דרך חדשה לעשות עסקים, ובה בעת דרך בת קיימא לעשות פילנתרופיה.
טל גולדשטיין ואפי כהן חושבים בענק ופועלים צעד צעד, באחריות ובצניעות. לפני מספר חודשים הם הקימו עסק הבנוי על מודל כלכלי חדש בו 75% מהרווחים נתרמים וחוזרים לארגונים חברתיים בקהילה. לעסק קוראים 100% עסק חברתי. אבל למעשה זהו עסק (חברה בע"מ) לכל דבר, אשר פועל על מנת לחולל שינוי חברתי. 



100% עסק חברתי רוצים להיות הספק החברתי שלכם
בשיטה הזו כולם מרוויחים. נניח אתם בעלים של חברה קטנה, בינונית או גדולה. אתם זקוקים לציוד משרדי שוטף, נכון? טל ואפי מציעים לכם לרכוש את הציוד המשרדי מהחברה שלהם. 

ממחסן צנוע בדרום תל אביב משתמשים בקפיטליזם ומחוללים שינוי 

הם מבטיחים לכם כי 75% מהרווחים של העסק שלהם יופנו ישירות לתרומה לעמותות. אתם יכולים לבחור לאן תופנה התרומה שתיווצר מהפעילות העסקית שלכם.  באמצעות פעולה עסקית שגרתית של העסק שלכם, אתם תורמים לארגונים חברתיים מבלי שזה עולה לכם דבר! לא פלא שאני מתלהבת.

כספקים של ציוד,  100% עסק חברתי , מתחייבים לא להתפשר על שירות, איכות ומחיר אטרקטיבי ללקוחות שלהם. זה דבר ראשון. אבל הם מציעים לכם ערך מוסף. אתם קונים מספק שנותן לכם ערך חברתי.



מודל חדש של תרומה לקהילה פותח המון אפשרויות
1. עסקים יכולים בקלות להיכנס להתנהלות של נתינה. עסקים קטנים ובינוניים שעד כה התקשו להכנס לזירה של מעורבות חברתית, יכולים לתרום לארגונים חברתיים מבלי להתאמץ, מבלי להוציא שקל בסעיף תרומות .כעת הם תורמים תוך כדי העובדה שהם קונים ציוד משרדי.
2. לשכפל את המיזם. אפי וטל ישמחו אם הם יראו שספק גדול של ציוד משרדי יתחייב גם הוא לתרום באופן קבוע מהרווחים שלו לטובת ארגונים בקהילה. ככה הם השיגו את הייעוד שלהם, לא? הם גם ישמחו אם ארגונים חברתיים יפתחו עסקים כאלה, בו הארגונים ישמשו ספקים חברתיים לעסקים מקומיים. זה יתן בסיס כלכלי לתמהיל ההכנסות של העמותה. .
3. לעבור הלאה - מדובר בקשת עצומה של אפשרויות. בתי מלון יכולים לשלוח את הכביסה שלהם לספק חברתי. מפעל יכול להזמין קייטרינג מספק חברתי... תחשבו בעצמכם.

יש קפיטליזם בריא. 

טל ואפי החליטו להשתמש במודל הקפיטליסטי על מנת לחולל שינוי חברתי. לדבריהם, המודל הקפיטליסטי מדרבן יוזמה והתפתחות. לא נותן להם לשקוט על השמרים. המטרה שלהם היא להגדיל את העסק כל הזמן, כי ככל שהיקף המכירות שלהם יגדל, הם יוכלו לתרום יותר לארגונים חברתיים. הם אנשי עסקים ופילנתרופים מזן חדש. הם מתבססים על תכנית עסקית רצינית ועובדים קשה. הם חושבים ירוק, רזה וחסכוני. הם שקופים ב- 100% וגם מעסיקים בן נוער בסיכון. כבעלי העסק, הם פשוט מסתפקים בפחות רווח מאחרים. כי המניע שלהם הוא לחולל שינוי חברתי. אם המודל שלהם יעבוד  כמתוכנן - הם יצליחו. 
אפי כהן (מימין) וטל גולדשטיין -
בעלי החזון, אנשי עבודה. אנשי עסקים ופילנתרופים במודל חדש

מה אתם יכולים לעשות בינתיים? זה פשוט. אם אתם עמותה או עסק באזור המרכז אתם יכולים לפנות ולרכוש את הציוד המשרדי שלכם מספק חברתי. 100% עסק חברתי. ותעבירו את זה הלאה!

יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

איך פלטפורמה לגיוס כספים באינטרנט תעבוד בשבילכם?

מזה זמן אני חושבת לעצמי שאני חייבת להכיר יותר טוב את הפלטפורמות החדשות של גיוס כספים באינטרנט.  

מימון חברתי: זה  עובד!
היום ברור שלא רק בחו"ל זה עובד, אלא גם בארץ.  מימון יוזמות על ידי הציבור הרחב, ברשת החברתית. כתבתי על כך בעבר וגם שמעתי על קמפיינים שהצליחו:  הקלע המצטיין 
סרגיי ריכטר שגייס ברשת מעל 50,00 ש"ח על מנת שיצליח לממן נסיעה לאולימפיאדה. הפלוג, הבלוג הפוליטי המעניין של טל שניידר,  היה הבלוג הראשון בישראל שגייס באינטרנט כספים מהציבור. טל שניידר מימנה כך סקר פוליטי וקיבלה תהודה אדירה בפייסבוק ובמדיה בכלל. 
כיוון שהכי כיף בכתיבת הבלוג זה לפגוש רעיונות ולראיין אנשים חדשים,
לפני מספר ימים ישבתי לשיחה עם אריק מרמורשטיין, עורך דין צעיר ויזם עסקי שהגה את הקמת האתר לגיוס הכספים מימונה. מימונה היא "פלטפורמה אינטרנטית אשר מאפשרת ליזמים וליוצרים לגייס כספים מההמון בדרך להגשמת חלומם".הנה כמה תובנות מהשיחה הזו:

איך זה עובד?  
 יזמים עסקיים או חברתיים, שאין להם את האפשרות להקים מערך לקמפיין גיוס כספים עצמאי באינטרנט, יכולים לפתוח באתר מימונה עמוד ייעודי  ולפנות למשקיעים שיתמכו במיזם שלהם. האתר פתוח גם ליוזמות ולמיזמים של ארגונים חברתיים ובימים אלה יש עדנה גם לפוליטיקאים.  

תהליך גיוס המימון מחולק לשני חלקים:
1. בנייה נכונה של העמוד הקמפיין
2. שיווק של הפרוייקט.

קמפיין ייעודי עולה לתקופה מוגבלת של זמן (בארה"ב נמצא כי הזמן האופטימלי הוא  47 ימים) והוא תחום בסכום לגיוס שמחליטים עליו מראש. (סכום הגיוס הממוצע באתר מימונה, 18,000 ש"ח).  טיפים כיצד להערך לקמפיין ולבנות את העמוד נכון   ניתן לראות באתר עצמו. צוות האתר יעזור לכם בעצה ובהדרכה.

- הניסיון מראה כי תכנון חכם וכתיבה מדויקת של הפניה למשקיעים חשובים מאוד. צריך להיות מושכים, לשדר אמינות ורצוי להיות יצירתיים.
- סרטון הסבר כדאי מאוד להוסיף. זה אטרקטיבי ומקדם את הסיכוי שלכם לגייס מימון.
- היזמים יכולים להציע למשקיעים "תמורה". כאן היצירתיות באה לידי ביטוי. צילום, ארוחת בוקר עם האמן שמגייס, חולצה חתומה, שעור קליעה פרטי עם הקלע המצטין. ועוד ועוד.
- ארגונים חברתיים בעצם מגייסים בפלטפורמה הזו תורמים. אם יש  לכם אישור מתאים (46א), חברות עסקיות ומשקיעים פרטיים שיתרמו לכם יכולים כמובן לקבל החזר מס. ציינו את זה.
- המשקיעים מתחייבים ומממנים ישירות באתר עצמו. האתר מציג את שמם בעמוד ייעודי. אבל לצנועים ניתנת האפשרות להשקיע  ולהירשם כאנונימיים.

כמו תמיד, השיווק של הקמפיין תלוי בכם. 
אז אם תהיתם איך פלטפורמות לגיוס כספים באינטרנט יעבדו בשבילכם - התשובה היא: הן לא. אתם צריכים לעבוד בשבילן. הי, ככה זה בגיוס כספים, לא? . אין קיצורי דרך.
הכלל הראשון הוא - לא להתבייש. אם החלטתם לצאת למבצע הזה, אתם בוודאי עושים משהו משמעותי למען מטרה חשובה לכם. אנשים יעריכו את זה  ויש רבים שירצו שתצליחו ואף יסייעו לכם. רשימת המיילים שלכם, אנשי הקשר שלכם ושל הארגון שלכם בפייסבוק, כל הרשתות החברתיות שלכם הריאליות והוירטואליות הן כלי העבודה שיש להפעיל.
האתר לגיוס הכספים באינטרנט נותן למעשה את הפלטפורמה הנוחה והזמינה לגיוס הכסף, לפרוייקט ייעודי, קצר מועד, לסליקה שלו ולניהול של כל התהליך. אתם עושים את העבודה.

כמה זה עולה?
כמו כל שיטה בגיוס כספים רציני- זה כרוך בעלויות. מימונה מציעים שני מסלולים.
מסלול אחד הוא הכל או לא כלום: בו מימונה גובים 5% מכל השקעה שנכנסת לפרויקט שלכם + מע"מ, + % 3.5- 3  לכל סליקה, בתוספת מע"מ. במידה ולא הגעתם לסכום שהצבתם לעצמכם, אתם לא מקבלים את הכסף וגם המשקיעים לא מחויבים בדבר.
במסלול השני - פרויקט גמיש - העמלה של האתר היא 10% + מע"מ+עמלות סליקה ומע"מ. אבל אתם מקבלים בסופו של מועד הקמפיין כל סכום שהמשקיעים שלכם השקיעו (בניכוי העמלות...)

כדאי להשוות גם עם אתרים אחרים ולבדוק בדיוק את התנאים ולבחור בהתאם למה שמתאים לכם.


מי עוד פועל במרחב הזה?
בעולם וגם בארץ יש עוד אתרים. גם במקרה זה -כדאי לבדוק לפני שבוחרים ערוץ פעולה:
Headstart (פלטפורמה ישראלית)
Kickstarter.com

ולסיום:
1. מה העמוד הכי מעניין את הגולשים באתרים של גיוס כספים באינטרנט? עמוד התורמים. על פי אריק מרמורשטיין, במימונה עמוד זה רושם מספר מכובד של כניסות. כידוע תומכים ותורמים אוהבים להרגיש בטחון שהם לא היחידים שמשקיעים ושמחים לראות: מי עוד תרם....

2.למי שרוצה ללמוד יותר על גיוס כספים באינטרנט, יש הזדמנות לשמוע על כך במעבדה החברתית במאז"ה 9 תל אביב. ביום רביעי הקרוב. כאן הפרטים
3. אם כן, נראה שנגמר עידן הבלעדיות של גופי מימון יחידים. אנחנו בעידן העוצמה של ההמון. בואו ננצל את זה.

יום שלישי, 16 באוקטובר 2012

שתי המלצות שיזמים חברתיים שומעים בפגישה איתי

בזמן האחרון יצא לי לפגוש יזמים חברתיים מלאי להט. זה מאוד מדבק. בהרבה מקרים אני מתרשמת מהיוזמה וגם הם. אנשים טובים רוצים לשנות את העולם או שבאמתחתם הצעה שתחולל את השינוי. וזה מעולה.  
אי אפשר להתעלם מהלהט. 
אבל אני למודת ניסיון ולצערי, באמת, אני רואה את הפרויקט בעיניים נורא קונקרטיות: מימון. מה לעשות ומעבר להקשבה לרעיון, המקורי בדרך כלל, אני מיד חושבת על ההיתכנות שלו. אלה השאלות שאני שואלת את עצמי – ואותם...

1. האם ליזם יש תכנית פיננסית?
2.מי השותפים שלו לרעיון? 
3. את מי הצליח לגייס?
4. מה התכנות היוזמה, מבחינת הקיימות שלה בטווח הארוך?
5. מהם מקורות המימון המתוכננים?
6. כיצד היזם מתכנן להתפרנס מהיוזמה?
רגליים על הקרקע. אין מנוס. (קטע מפסיפס בכנסיה בסנט פטרבורג)

שתי המלצות  ליזמים החברתיים בראשית הדרך:
1.  לעבוד עם שותפים לדרך מיזם חברתי (בדיוק כמו מיזם עיסקי) חייב להיות משמעותי ליותר מאדם אחד. עליו להיות משמעותי עבור הקהילה אותה הוא משרת ולענות על צורך מובחן שלה. באופן אישי אני לא מאמינה שלארגון חברתי יש זכות קיום אם הוא מעניין או משרת פעיל בודד אחד. כדי שגורמי מימון יתמכו בכם מומלץ להציג שותפים אסטרטגיים לפעילות הארגון, פרטים או ארגונים ורצוי שיהיו מוכרים. זה מקדם אמון ויוצר בטחון. החברים השותפים הללו אינם רק קישוט. בהפעלה נכונה שלהם, עשוי להיות להם תפקיד בפיתוח תחומים שונים של היוזמה. שאלות חשובות נוספות בשלב הזה הן: מיהם מחזיק העניין של היוזמה שלי? מי הקהילה שמאמינה בי ושתתמוך בנו, גם כספית, בהמשך הדרך?  

2.  לתכנן קיימות ארגונית ופיננסית. יש להקדיש זמן לגיבוש תכנית עסקית ובסיס כלכלי, כבר מן ההתחלהאם יש לכם רעיון מעולה למיזם זו באמת התחלה נהדרת. חזון, מטרות, יעדים - אלו נקודות המוצא לפיתוח ארגון ומשימה. אבל בדיוק באותה עת, חייבים להתייחס לגורמי המימון ולחשוב על תמהיל מקורות המימון. אל תוותרו על התמקדות בחלק הזה. כי הוא קריטי. שתפו את החברים, השותפים שלכם לדרך, גם בתכנון ההיתכנות הפיננסית של הארגון/ המיזם.

אנחנו מכירים ארבעה סוגי מקורות מימון עיקריים למלכ"ר:
- מקורות ציבוריים
- מגוון גדול של מקורות פילנתרופיים
- לקוחות (דמי חבר)
- הכנסות עצמיות (מכירת מוצרים מניבי הכנסה).  

הבחירה בתמהיל מקורות המימון קשורה לאופי המיזם, לאידאולוגיה שעומדת מאחוריו .  כך למשל, האגודה למלחמה בסרטן פונה מדי שנה לכלל הציבור ואינה נתמכת בכספים ממשלתיים. הרבה מאוד עמותות אחרות משמשות ספק שירותים/ גורם מפעיל לתכניות של משרדי הממשלה וממומנות בחלקן על ידי המשרדים השונים. זה משפיע על היכולת שלהן לקרוא תגר על הממשלה. (ובתקופת בחירות היכולת הזו חשובה שבעתיים). קחו את זה בחשבון כבר בשלב התכנון.  

כמובן שיש עוד המלצות חשובות, ביניהן: להתחיל בקטן ולתכנן לטווח ארוך, לענות על צורך חברתי ברור ועל  האינטרסים של מחזיקי העניין,  יש לחשוב על אפקטיביות, על מדידה והערכה וגם על תיעוד.

בכל מקרה, יזמים, גם אם נשמעתי לכם תכליתית -  אל תוותרו על הלהט, הניצוץ שעושה את ההבדל. בהצלחה.



יום חמישי, 4 באוקטובר 2012

הלסינקי - עיצוב ועסקים יוצרים איכות חיים במרחב הציבורי

הלסינקי היא תענוג.
אני לא מדברת רק על הניקיון, על מאור הפנים של התושבים והחיות הסקנדינבית העדינה בשלהי הקיץ. זו עיר של בני אדם. צועדים, נפגשים, רוכבים. עיר של בנינים בגובה נמוך יחסית, חלקם בניינים מרשימים, עיר של גינות ירוקות באמצע העיר, של מים ושל אויר. אך יותר מכך, בכל עבר מורגשת משילות, בעל הבית הוא המגזר הציבורי. ובחיי שאני אוהבת את זה. 

 2012 World Design Capital 
העיר הלסינקי נבחרה להיות בירת העיצוב העולמית לשנת 2012.  
המסר המרכזי הפעם הוא - פתיחות. פתיחות בכל דבר שהם עושים. ולא מדובר רק באירועים ובתערוכות שקשורות לעיצוב - הם מדברים על הטמעה של עיצוב בחיים. "כיום, ניתן למצוא עיצוב בכל מקום סביבנו. בשירות הציבורי, במערכות החינוך, בתחבורה, במדע, בעסקים, באמנות, בתרבות, בספורט וראשית כל - בקביעת המדיניות. עיצוב קיים גם אם אנו לא רואים אותו" מתוך  WE ARE OPEN.

בית קפה - חנות של האוניברסיטה.  מרחב למפגש, לשיחה ולדיון בתוך העיר. עם קירות זכוכית לרחוב.
והמסר על הדלת ממול: Designing society through learning

להיות בירת עיצוב עולמית זו למעשה שותפות בין מגזרית אינטנסיבית ומורכבת. המיזם פועל בשותפות עם גופים רבים בראשם עיריות הלסינקי וערים נוספות בפינלנד, ומעורבים בו גם קרנות, גופים ציבוריים כגון אוניברסיטאות,משרדי ממשלה והרבה חברות עסקיות. ראו את דף השותפים המרענן. נותן מקום של כבוד לכל אחד מהשותפים.

כיצד נראה העיצוב במרחב הציבורי?

נגישות מושלמת לאנשים נכים, מסלולי הליכה להולכי רגל לצד מסלולים ייעודיים לרכיבה על אופניים, זה כבר משהו שלא מעורר הפתעה בבירה אירופית מעודכנת.
אבל פנסי רחוב מיוחדים, ספסלים ותחנות אוטובוס מועצבות עושים את החיים בעיר הזו נעימים מאוד מאוד. בהלסינקי העיצוב מוטמע בספירה הציבורית, במוזיאונים, בחנויות - למעשה בכל מקום. 






הצורה היא המסר. ככה זה בעיצוב מוצלח


האור בא מלמטה. ללכת בתוך טיפות של יופי.



קאפלת הדממה במרכז כיכר הומה. מקום מופלא לעצור לרגע ולהרהר תוך מבנה אליפטי מעץ. שקט מוחלט


Design District Helsinki - עסקים משפיעים על המרחב הציבורי
מחוז העיצוב בעיר הוא למעשה מרחב של כ-25 רחובות בהן מרוכזות כ-200 חנויות של מעצבים, חנויות רהיטים, גלריות, חנויות יד שנייה מסעדות ובתי קפה מקומיים. העסקים כאן יוצרים את המרחב הציבורי ונותנים להלסינקי  את האופי שלה כעיר של עיצוב. העסקים פועלים יחד עם מוסדות התיירות להעצמת החוויה. השותפות יוצרת שפע של אירועים הקשורים בעיצוב וביניהם מפה של מיקומים ומסלולי הליכה. ללכת ממקום למקום, להתעכב, להיכנס, להתרשם. והכל בעיצוב הפיני השקט, הנקי, הבהיר והפשוט. 
יש עוצמה אדירה בשיתוף הפעולה בין העסקים לבין עצמם. 

ומדוע כתבתי כי מורגשת משילות?  משום שכתיירת הרגשתי בטוחה במרחב בו יש סדר וניקיון. משום שכל הפעילות הציבורית שקשורה לבירת העיצוב מתוקשרת ומלווה בהסברים בהירים. 
משום שהכניסה למוזיאונים היסטוריים בפינלנד הם בחינם. משום שהמגזר הציבורי מפעיל תכניות חברתיות ושיקומיות.  

והמשך יבוא.... על פרויקטים מעניינים המשלבים עסקים, עיצוב וקהילה.

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

שלוש שנים לבלוג! רגע לחגיגה ולתובנות ממה שאהבתם

בימים אלה הבלוג שלי ואני חוגגים שלוש שנים.
הכל התחיל מהרצון שלי לשמר את הידע שצברתי בעבודה שלי בחברת טבע, בתחום של קשרי עסקים וקהילה. בהמשך, בעודי  שבה לעולם החברתי וכשאני מתמקדת בייעוץ לארגונים בתחום פתוח קשרי עסקים נוספו לבלוג  תכנים של גיוס משאבים והחברה האזרחית.

כתיבת בלוג היא מסע מרתק וגם מפרך. אני רואה בו תהליך יצירתי מעין כמוהו, תהליך המשלב למידה והתפתחות. זוהי עבודה מאוד פרטית אבל כזו שגורמת לי לפגוש המון אנשים מרתקים, להשתתף במפגשים מעניינים ולהכיר מקרוב עשייה חדשנית.
עשרות אנשים כבר נרשמו ומקבלים כיום ישירות למייל שלהם את הפוסטים שאני מפרסמת. עשרות אלפים קוראים את מה שכתוב. זוהי אחריות גדולה. אני מודה לכם, כל הקוראים הנאמנים שלי. לאלה שמגיבים בכתב, לאלה שמגיבים בעל פה ובכלל לאלה שהבלוג משפיע עליהם באיזושהי צורה.


אז מה עניין אתכם במיוחד?

שלוש שנים זו הזדמנות מעולה לבדוק את הדברים בראיה רחבה וטוב שלאתר בלוגר יש כלים לבחון את הנתונים. אבל לפני הרשימה, מה לדעתכם עושה את הפוסטים לפופולאריים? ניסוח מוצלח של כותרת? מילות חיפוש טרנדיות? הנושא שמחדש, מעניין ומסקרן? גם אני שואלת את עצמי. החיפוש עדיין נמשך.

הנה רשימת הפוסטים הנקראים ביותר , עם כמה תובנות.

1. נעלי תומס. עסק כלכלי חברתי וכמה מחשבות על פילנתרופיה עכשווית. קישור. אין כמו יזם צעיר ומדליק, מותג מסקרן וכותרת שיש בה מילות חיפוש חזקות.... הפוסט שלקח בגדול מספר את סיפורו של יזם שהקים עסק עם מודל כלכלי מבריק. עסק שחושב ופועל בשני ממדים בו זמנית: ככל שתמכור יותר - כך תוכל לעזור יותר לנזקקים. מודל מנצח של עסק חברתי. כמובן שהצגתי כמה שאלות חשובות על אמת, על ציניות  ועל צורך בפתרונות עמוקים. הדברים מתפתחים שם במהירות. הנה קישור לנפלאות של החברה הזו כיום. Toms

2. אירוע מוזיקלי לגיוס תרומות. סודות להצלחה. קישור  אני שמחה שדווקא הפוסט השני ברשימה שאהבתם עוסק בשתי עמותות שאני מעורבת בהן באופן אישי (בהתנדבות). ארגון בקול ומרכז מנו. היתה לפוסט הזה הצלחה מסחררת. כולם מחפשים סודות להצלחה.

3.  עבודה קהילתית בארגז הכלים לניהול קשרי קהילה קישור.
הפוסט הזה, מראשית הדרך - שנת 2009,  זוכה בוודאי בשל העובדה שבכותרת שלו כתוב "עבודה קהילתית". אני מניחה שרבים מהעובדים הסוציאליים הקהילתיים הגיעו אליו בחיפוש בגוגל. הרבה חולמים להיות מנהלי קשרי קהילה בעסקים. כולם מחפשים דרך לחולל שינוי לטובה. הפוסט הוא בעצם הצעה מנומקת למנהלי קשרי קהילה בעסקים, להשתמש גם בעולם הידע הרחב של עבודה קהילתית.

4. ראשונים בטרקלין עסקים -נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ. קישור. במשך השנים פתחתי כמה מדורים בבלוג. אחד מהם - המרפסת. אל המרפסת יוצאים ארגונים חברתיים שמעלים לדיון סוגיה מעניינת, בדרך כלל בתחום פתוח משאבים. והמדור השני- טרקלין עסקים - בו נכנסות חברות עסקיות ומקבלות צוהר להצגת הפעילות החברתית שלהן בקהילה, כפי שאני רואה אותה. לשני המדורים הללו אתם מוזמנים לשלוח מועמדים ראויים.

5. מפגש של חוקרים, יזמים ומשקיעים. כנס המרכז לחקר מיזמים עסקיים חברתיים.  קישור. הפוסט הזה הינו ממש דיווח עיתונאי על כנס אקדמי בנושא חדשני בישראל. אני מניחה שהגיע למעמד של מקום חמישי בפופולאריות בשל העובדה שהוא מלא בקישורים לשמות של ארגונים ושל אנשים מרכזיים בתחומים שלנו.

אם כן, אלה הנושאים הפופולאריים ביותר בקרב הגולשים המגיעים ל"קהילה, עסקים ואנחנו": עסקים חברתיים, קשרי עסקים וקהילה וגיוס תרומות.  איזה פוסט דיבר אליכם ביותר? 

וכעת, אין טוב מלסיים במילים: כתיבה וחתימה טובה. 

יום שישי, 7 בספטמבר 2012

מכירת מוצרים כמקור מימון לעמותות. ראש השנה בפתח

לקראת ראש השנה, אנחנו נחשפים למאמץ החגיגי של עמותות למכור מוצרים ומתנות. מכירת מוצרים, שהיא פעילות עסקית, מהווה מקור מימון להוצאות העמותה.(המקורות האחרים מתחלקים למקורות ציבוריים, לפילנתרופיה ולמקורות עצמיים - תשלומי לקוחות וחברים). במידה והוא מנוהל היטב, מדובר במקור מימון שעשוי לתרום  ליציבות ולעצמאות הכלכלית של הארגון.



בראשית היתה קרן אהבה והראתה שזה עובד. ככל הידוע לי, בית איזי שפירא היה בין הארגונים החברתיים הראשונים בישראל שהקים אצלו בבית מרכז רווח. לפני כעשרים שנה נפתחה חנות בו נמכרות מתנות והרווחים מיועדים לטיפול בילדי בית איזי שפירא. הנה קישור לידיעון המתנות העדכני שלהם.

וכיום -  יש עשרות עמותות המפעילות מיזמים עסקיים.
כמה טוב לראות כי חברות עסקיות נרתמות לסייע לארגונים החברתיים ותומכות בפעילות העסקית שלהם. בימים האחרונים קבלתי מספר הזמנות לאירועי מכירה או למיזמים שתומכים במכירה כאלה.

רועי קציר מבנק הפועלים שלח הזמנה לשני ימי מכירה של מוצרים ומתנות פרי ידיהם של חברי העמותות. ימי המכירה יתקיימו ביום שישי ושבת הקרובים במלון שפיים. שיתוף פעולה מרשים עם עמותות רבות. 

בנק הפועלים - מאפשר חשיפה לעשרות עמותות

בנק מזרחי טפחות פרסם ידיעון מקוון ומעודכן בשם ערך מוסף. המיזם לא חדש, אבל השבוע קבלנו הודעה (מעברי ורבין , מגוד ויז'ן, המלווים מקצועית את המיזם), כי יצא ידיעון מעודכן לראש השנה. הנה הקישור - כדאי לתת מבט

מיזם של בנק מזרחי טפחות הנותן במה למיזמים עסקיים של עמותות

נתתי כאן מספר מצומצם של דוגמאות. אבל כיום ההיצע רב וגם התחרות גבוהה. ארגונים צריכים לתת את הדעת על שיווק אפקטיבי של המוצרים.

בינתיים, אם גם אתם, כמוני, עדיין לא קניתם מתנות לחג,  אולי זו תהיה הזדמנות טובה עבורנו לערוך קניה עם ערך חברתי.

ובמידה ולא נפגש עד אז, מאחלת לכולכם - שנה טובה וחג שמח!

יום שני, 3 בספטמבר 2012

כדאי להכיר מודלים של התנדבות עובדים. כיום יותר מתמיד

האם אתם מפעילים בעסק שלכם תכנית מובנית לתמיכה בהתנדבות עובדים?

ארגון מבריטניה בשם  Volunteering England פרסם זה מכבר  מדריך מעשי עבור מעסיקים, לניהול התנדבות עובדים. נראה כי כבר נאמר הכל על הנושא, אבל למי שמעוניין להניע תכנית להתנדבות עובדים ולתמיכה בהתנדבות עובדים בפירמה, זהו כלי עבודה בסיסי ומוצלח.



המדריך הנוכחי שמביא נתונים מבריטניה, מציין כי השקעה בקהילה אמנם נשארה יציבה למרות האתגרים בסביבה הכלכלית, אך בעוד שנרשם צמצום בתרומות הכספיות של עסקים, קיימת עלייה במעורבות ובתרומה של עסקים בדרך של התנדבות עובדים, תמיכה פרו בונו ותרומה ב"שווה כסף".   היות וגם בארץ דווח על ירידה בתרומות של עסקים, אין מנוס שגם כאן, ארגונים חברתיים  ימצו את האלטרנטיבות. 

מעבר לתועלות מסוימות לקהילה, (עליהן אולי אתייחס בפעם אחרת) ברור לי כי עסקים עשויים להפיק תועלות פנים ארגוניות בהפעלת תכניות להתנדבות עובדים. וטוב שכך. תועלות אלה יכולות להיות חלק מהמניעים שלהם להפעלת מערך התנדבות עובדים.

הפעם אני בוחרת להביא מתוך הדו"ח רשימה של מודלים של התנדבות עובדים. עם תוספת דוגמאות משלי. כחלק מתכנון אסטרטגי , כאשר בונים תכנית התנדבות עובדים בחברה עיסקית, או תכנית לתמיכה בהתנדבות עובדים,  חשוב להכיר את המגוון ולבחור מה שמתאים לפירמה. הדבר נכון באותה מידה גם לעמותות. חשוב  להכיר את המודלים שעסקים מפעילים ולבדוק מה מתאים ומה לא בא בחשבון. 


1. אתגר צוותי - פעילות חד פעמית של צוות. בדרך כלל הכוונה ליוזמה מוגדרת בת יום אחד. צביעת חדר בעמותה, ניקוי חצר בית ספר וכו'. המודל הזה מעולה לפיתוח עבודת צוות של הפירמה. 

2. שותפות - הכוונה לסדרה של פעילויות בארגון חברתי. תכנית התנדבות נבנית לטווח ארוך, יחד עם הארגון החברתי, בהתאם לצרכים שלו. מקובל כי פעילות זו קשורה למדיניות של האחריות התאגידית של הפירמה ולנושא שנבחר למעורבות החברתית. 
לצאת לטבע ולעשות טוב .
 ארגון לקט ישראל מספק הזדמנויות להתנדבות עובדים חד פעמיות וגם ארוכות טווח.
תודה לארכיון לקט ישראל על האישור לשימוש בתמונה.
3. ארגון אחד בשנה - עובדים מתגייסים לתמוך בארגון אחד, לפרק זמן של שנה, תוך שהם מפעילים מגוון דרכים: התנדבות שלהם, תרומה כספית והתרמה. בבריטניה זה מקובל, בארץ פחות. ראו דוגמא של קבוצת הכדורגל של ארסנל
.
4. התנדבות פרטנית של יחידים - עובדים מתנדבים בתחומים שמעניינים אותם. על חשבון הזמן הפרטי שלהם או תוך שימוש בשעות התנדבות שניתנות על ידי המעסיק. החברה יכולה לספק תמיכה בכל מיני דרכים: לשלם על שעות ההתנדבות, לאפשר למתנדב להשתמש, לצרכי ההתנדבות, בציוד של הפירמה -מכונת הצילום למשל או להעניק מענקים כספיים קטנים כתרומה לארגון בו העובד מתנדב וכמובן, להוקיר את פעילותם כחלק מההכרה בעשייה ההתנדבותית של הארגון.

5. התנדבות וירטואלית - פעילות התנדבותית שנעשית באמצעות עמדת המחשב של העובד, במשרדו. מנטורינג מקוון, מחקר באינטרנט וכו'. דרך זו מתאימה לעובדים שהפניות שלהם לצאת- נמוכה. אם אתם מכירים דוגמא מוצלחת מישראל, ספרו לי.

6. פרו בונו - שימוש במיומנויות המקצועיות של עובדים, כגון משפטים, ראיית חשבון, שיווק ופרסום, לתמיכה בארגון החברתי. זוהי דרך מעולה לספק שירות בעל ערך והשפעה משמעותית. מתאים גם להפעלה על ידי הגימלאים של הארגון.  בארץ מקובל לראות משרדי פרסום תורמים קמפיינים ואם הצלחתם להכניס לועד המנהל של העמותה שלכם מנהל בכיר מתאגיד - זה נפלא ומבחינתו - תרומה מקצועית בתחום הניהול.

7. התנדבות מכוונת כישורים - עובדים שמתנדבים ובכך משפרים מיומנויות שלהם. למשל ניהול צוות, הדרכה  או קואוצ'ינג.

8. התנדבות משפחות - מודל זה אמנם לא מופיע במדריך, אבל הוא פוטנציאל מעניין לשלב פעילות התנדבותית של עובד פירמה עם בני משפחתו. כדאי לנסות, חוויה מיוחדת ומהנה.

ההחלטה כמה ואיזה מהמודלים מתאים לפירמה שלכם היא אחת הסוגיות בבניית מערך תמיכה בהתנדבות עובדים. על נדבכים נוספים של בניית תכנית התנדבות עובדים ועל התועלות מהפעלת תכנית כזו ניתן וכדאי לקרוא במדריך עצמו 



לאתר הארגון  Volunteering England

יום שישי, 31 באוגוסט 2012

קרן בקטנה, מעגל פילנתרופי חדש בחר ייעוד תרומה ראשון

כמה שזה קטן ככה זה גדול.

מעגל תורמים חדש, בשם "קרן בקטנה", המיועד לפתח את תרבות הפילנתרופיה בישראל ובו בעת לאפשר לפרויקטים תרבותיים וחברתיים קטנים ומגניבים לצאת לפועל, החליט השבוע על המיקרו - תרומה הראשונה שלו, בסכום של 3,000 ש"ח.

מעגל התורמים כולל 14  נאמנים ונאמנות צעירים. כל אחד מהם תורם - משקיע מדי חודש 200 ש"ח. השבוע, נפגשו חברי מעגל הנתינה והחליטו על ייעוד התרומה שלהם.

המעגל הוקם כשלוחה של התארגנות שפועלת בארצות הברית ובעוד עשר מדינות נוספות ונקראת  The Awesome Foundation

אני שמעתי עליו לראשונה בכנס ישראל 2012 וכתבי על הרעיון ועל היוזמת שלו קייט רוזנברג, בפוסט קודם. קייט מניעה את היוזמה יחד עם עוד שתי שותפות: אמלי פרידמן נובק ואורלי שפיר. האמת - כל הכבוד להן.

מדובר במשהו רענן, מלא התלהבות וגם מקצועי. מיזם שמצד אחת מכוון אידיאולוגיה ומצד שני - מאוד מעשי. בכנס השקה של המעגל הקבוצה גייסה רשימה של תומכים ומתעניינים והיא שומרת עימם על קשר גם אם הם לא מהווים כעת חלק מעגל הנתינה הישיר. 
הפעילות מלווה מן היסוד במודעות לתקשורת ולפרסום. ככה זה נראה בפייסבוק .

מחפשים ובוחרים את הניצוץ
הפרויקט שנבחר
 החודש הוא מיזם של "אילן" (ללא שם משפחה?). אילן רואה מעבר לעזובה של בתים ישנים בתל אביב ומצייר את הבניינים כפי שלדעתו היו בימי זוהרם. כדי  להזכיר לכל התל אביבים והתיירים בעיר את היופי הנסתר, את הפוטנציאל. חבר הנאמנים בחר בו כי הוא איפשר להם לסייע למישהו שרוצה לעשות טוב, מישהו עם רעיון מדליק, עם ניצוץ  ויחד עם זאת, קונקרטי. המיזם יאפשר לו להפיק פוסטרים ענקיים של הציורים הללו שיתלו על הבתים.

יש לכם רעיון טוב שזקוק למימון? הקבוצה בוחנת כל העת פרויקטים חדשים, קטנים ומגניבים. הרישום דרך אתר 


יום ראשון, 29 ביולי 2012

הרוח האולימפית 2012 - ספורט ואחריות


"התבוננות מקרוב בתולדות המשחקים האולימפיים, כמו לימוד כל פרק אחר בהיסטוריה, הוא מקור לא אכזב להסקת מסקנות  על מאוויי החברה וחווית האדם, המתבטאים בעולמו של הגוף כפי שהם מלווים את עולם הרוח"         עמנואל גיל, המשחקים האולימפיים, הוצאת מסדה. 1976.

גדלתי בבית בו הספורט היה דרך חיים, לא רק במובן הגשמי, אלא במובן הערכי. סבי, עמנואל גיל,  היה מראשי הפועל. הוא היה הרכז המקצועי הארצי של ההתאחדות לספורט "הפועל", היה חבר בוועד האולימפי הישראלי ואף ליווה משלחת של ישראל למשחקים האולימפיים. הוא דגל בספורט עממי שהוא לאו דווקא תחרות - אלא שיתוף. לא התמודדות - אלא עזרה הדדית. האדם נאבק עם עצמו למען שיתוף עם חבריו וכדי להעלות יחד איתם על רובד גבוה יותר. ובכלל- העיקר ההשתתפות. 

סבא כתב את ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים,  החל מימי יוון העתיקה ועד האולימפיאדה של  מונטריאול. כמובן, שאף אחד לא קורא את הדברים הללו היום. אבל תאמינו לי שמדובר בהפקה מרשימה המלאה בתיאור היסטורי מרתק, (לאוהבי ספורט), דרך תצלומים, סיפורים אישיים, נתונים מדויקים של תוצאות וגם התייחסות לסוציולוגיה, תרבות ואף שירה.

ומאווירה זו, של רוח חלוצית ונאיבית, נעשה מעבר חד למשחקים האולימפיים שנפתחו השבוע בלונדון. הנה עשינו קפיצה בזמן. אנחנו במאה ה- 21 . והכללים השתנו בכל דרך שרק נביט בהם. 


אתר האינטרנט של אולימפיאדת לונדון 2012. רוח של השראה וניצחון
מימון ומשאבים -משימה רב מגזרית 
המגזר הציבורי , שמארח את המשחקים, לא יכול לעמוד באתגר אדיר כזה לבדו. מימון הפרויקט האדיר, אולימפיאדת לונדון 2012, מופעל על ידי שני ארגוני מפתח - אחד פרטי אחד ציבורי. 
החברה הפרטית (הועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים) אמונה על התכנון, המימון, ההכנה וההפקה של האירוע. היא מגלגלת תקציב של מעל 2 מליארד ליש"ט. וכל ההכנסות מקורן במגזר הפרטי.  איך עושים את זה? שותפים עסקיים, בלעדיות בפרסום ובאספקת שרותים, ספונסרים בינלאומיים ומקומיים, מכירת מוצרים באתר ייעודי, מכירת כרטיסים וכו'. ככה זה נראה באתר:


מיתוג חזק, שותפות מן היסוד עם המגזר העסקי וגם - אחריות תאגידית.
אלה מצטרפים לרוח העדכנית של המשחקים האולימפיים
יחד עם הפעולה של המגזר העסקי, בינוי המתקנים החדשים שהיה צריך לבנות בלונדון , לרגל המשחקים, הוטל על ארגון נוסף,  (The Olympic Delivery Authority (ODA, שהמימון שלו מגיע ממשרד התרבות, המדיה והספורט הבריטיים, מהרשויות בלונדון וגם מהכנסות מפעל הפיס הבריטי. 2.2.מיליארד ליש"ט. 

אכן ... סכומים נאים.... 


משחקים עם אחריות
אולימפיאדה כיום היא לא רק ספורט. היא גישה חברתית. בכל ארבע שנים, לקראת המשחקים, מודלק לפיד אשר יוצא מיוון ומגיע במרוץ שליחים אל אתר התחרויות. נושא הלפיד, הנבחר, מצית בגאון את אש התחרויות ומסמל את התחלתן. גם הפעם הלפיד הגיע כך להיכל,  אך הבערת האש עצמה לא התבצעה על ידי אדם יחיד אלא על ידי קבוצה של ספורטאים, שהדליקו את "קרנות השפע" שהביאו עימם לאיצטדיון משלחות הספורטאים.
זה היה רגע מרשים. האם זו רוח התקופה? אני רוצה להאמין כי המארגנים אכן משקפים בהחלטה הזאת את רוח התקופה, את העוצמה של ההמון ואת המעורבות שמביעים המונים ברחבי העולם בשנים האחרונות. 

המשחקים האולימפיים אינם רק מפגן ספורטיבי. מארגני התחרויות בלונדון מתייחסים לאחריות הכוללת שלהם בכל היבט שאנו מכירים בתחום האחריות התאגידית. כך זה לפחות משתקף באתר האינטרנט הרישמי. הם רואים במשחקים הזדמנות לעורר השראה ולחולל התפתחות בקרב כל תושבי לונדון. למי שרוצה ללמוד איך מפעילים מערך ענק כל כך - ובה בעת מתייחסים להיבטים של אחריות תאגידית על כל רבדיה, כדאי להתעמק באתר הרישמי של המשחקים האולימפיים. הוא מספק מידע על   אחריות תאגידית  על גיוון והכלה, מיחזור, טיפול במזון, קיימות,  עבודה עם הקהילה המקומית ועוד.

התנדבות -  Game Makers
מסתבר כי כבר עשרות שנים המשחקים האולימפיים משתפים מתנדבים ככוח עזר. לקראת המשחקים האולימפיים בלונדון, החל בספטמבר 2010, לאחר חודשים רבים של תכנון, גיוס המתנדבים,
שנקראים Game Makers . 
240,000 בקשות להתנדבות התקבלו. 100,000 אנשים רואיינו. ומתוכם נבחרו 70,000 מתנדבים מאושרים, ששובצו לסייע במגוון תפקידים לאורך כל ימי התחרויות. איך מתארגנים לניהול התנדבות במספרים כאלה?


אם כן, למדתי כי  חברת מק'דונלד , שהיא שותף משחקים "presenting partner ", התגייסה לנצל את המיומנות שלה בקליטה של צוותי עובדים. בזכות מיומנות זו והודות לפריסה הארצית של הרשת בבריטניה, החברה קבלה את האחריות  לבחירת המתנדבים, לתהליכי הקליטה ולאימון המתנדבים. זה מידע חשוב למי שמבין שחברות יכולות לספק לנו לא רק כסף, אלא גם ידע ונסיון...

העיקר ההשתתפות? והערה לסיום.... למרות המעורבות הנפלאה של מקדונלד שתארתי כאן וסליחה שאני חייבת לקלקל....אבל לא יכולה להתעלם מהתחושה הלא נוחה שלי- כשאני מתבוננת בחיבור בין אירוע ספורט גרנדיוזי כזה לבין כמה מהספונסרים של המשחקים. חברות בעלות עוצמה עולמית, שאי אפשר בלעדיהן, אך דווקא הן מייצרות מזון לא בדיוק "ספורטיבי"... מקדונלד, קוקה קולה...  ממממ.  גם אתם הרגשתם כך? 


ובכן, זו הרוח האולימפית ברוח התקופה. 
מעניין מה סבא היה אומר על זה.