למרות שדווקא נושא המוצרים והתמחור הוא הנושא הבוער היום, אני מתמקדת הפעם בתיאור הדיווח בתחום הקהילה והדיון בשולחן העגול הזה. כיוון שהדיאלוג עם מחזיקי העניין היה שקוף לציבור אני מרשה לעצמי לתת לכם הצצה לשולחן העגול ולספר לכם מה אמרתי ומה היתה רוח הדברים.
- הצהרה על תחום מרכזי שהפירמה בחרה לפעול בו: גיוון והכלה. הכוונה לגיוון בקליטת עובדים ובקידום אג'נדה חברתית של גיוון בהעסקה ובקליטה של עובדים ממגזרים מגוונים בחברה.
- תרומה למגוון תכניות חברתיות. חלקן בנושא גיוון והכלה וחלקן בנושא מזון. ללא פרוט סכומי התרומה.
- תהליכי הטמעת נושא התנדבות עובדים והצבעה על עלייה משמעותית בהתנדבות מנהלים ועובדים.
- סכום תרומת הפירמה 9,676,000 ₪. מתוך זה כחמישה מליון וחצי שקלים מגיעים לקהילה בצורה של שווה כסף, בעיקר תרומת מוצרי מזון. קישור לדו"ח.
2. בחירה של נושא מרכזי למעורבות. הדבר ממקד את הפירמה בנושא חברתי וכך מתקיים פוטנציאל של השפעה חברתית. זה מה שאני מצפה מחברות עסקיות ומאמינה כי בכוחן לעשות זאת.
3. נאה דורש – נאה מקיים. הפעילות של גיוון וכללה מתקיימת בתוך הפירמה פנימה באתרים השונים וגם החוצה כתמיכה בארגונים חברתיים שפועלים בתחום הזה.
4. תורמים לעמותה לאורך שלוש שנים.
2. למדוד הצלחה על פי תוצאות ולא על פי תאור פעולות
3. לפעול ברצינות על מנת להשפיע חברתית – ולהראות את זה לכולם.
4. להגדיל משמעותית את התרומה לעמותות. תרומה כספית של 4 מליון ₪ בכל העולם היא תרומה שלא מכבדת את הפירמה. נמוך מדי!
5. שקיפות. לפרט את ערך התרומות לעמותות
6. להשקיע בתשתיות העמותה, על מנת להעצים את המגזר השלישי ולא לתרום רק לפעולות. (הם עושים את זה בחלק מן העמותות)
7. להציג בדו"ח את המנהיגות של שטראוס, את המהלכים שהפירמה עושה בתחום ניהול קשרי הקהילה, למשל ברתימת עובדים ומתנדבים מהפירמה. זה לא מובן מאיליו ומעניין את מי שעוסק בתחום.
וכעת נותרה השאלה: האם המעורבות החברתית של הפירמה איבדה מהרלוונטיות שלה בשל הכישלון של הפירמה בתמחור?