יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

אינדקס מבואר "קהילה, עסקים ואנחנו" 2010

מה העסיק אותי השנה, ובתקווה שגם אתכם, בתחומי עסקים - קהילה ומה שביניהם?
כתיבה רצופה של בלוג היא ספונטנית ביסודה. לכן, המועד של סוף השנה האזרחית מאתגר אותי להביט במכלול הנושאים עליהם כתבתי ולנתח את מה שקרה השנה, המגמות החשובות לארגונים החברתיים, ובכלל הדברים בהם בחרתי לעסוק. מנקודת המבט שלי, כמובן. קיבצתי את הפוסטים לאינדקס של תשעה נושאים עיקריים. אתם מוזמנים לחזור אליהם, לעיין בקישורים ולהיזכר.

קשרי עסקים וקהילה
  • קשרי קהילה 2.0 . בתחילת השנה כתבתי כי עסקים נכנסים לעידן חדש של קשרי קהילה. עליהם להיערך לזירת מפגש חדשה עם הקהילות שלהם. האינטרנט והרשתות החברתיות הן קהילה חדשה. לקשר כזה סיכונים ויתרונות. כדאי ללמוד אותן. (בסוף השנה, בנק לאומי הראה איך הוא עושה את זה)...
  • תרומות של עסקים
    א. התרמה של לקוחות. חברות עסקיות ומבקשות מהצרכנים לתרום לעמותות בדיוק ברגע שהם מגיעים לקופה. העמותות מאוד נהנות מזה. הציבור – כבר לא כל כך. והעסק- האם הוא נותן מצ'ינג?
    ב. חברות תעופה מבקשות מהציבור להכניס למעטפות כסף קטן. השוואה בין תכניות בהן פונים לנוסעים בבקשה לתרום למען ילדים נזקקים, בטיסות של חברות התעופה אל על, Emirates Airlines ו British Airways.
    ג. חברת הממתקים השבדית Cloetta, מציינת חתונה מלכותית ותורמת לקרן למען ילדים.
    ד. בנק לאומי תורם מליון שקל באמצעות קמפיין סרטונים של עמותות. מליון סיבות טובות.

כלי עבודה וטיפים לארגונים חברתיים
  • יצירת שותפות משמעותית עם חברה עסקית. תאור מקרה (עמותה עם חברת יחסי ציבור) וטיפים: מתחילים מקשר אישי, מפרויקט ממוקד אחד. שואפים למצב בו הקשר עם הקהילה הוא חלק ממדיניות העסק. יוצרים דיאלוג שיוויוני כנה ומכוונים למצב בו השותפות תהיה מועילה לשני הצדדים.
  • פלטפורמות חדשות להתרמה באינטרנט. ישראל תורמת, לתרום. קום ועוד. כדאי לכם להכיר אותן.
  • הערכה ומדידה של שותפויות בין עמותה לחברה עסקית. השותפים מגדירים הצלחה.
  • הסיפור האישי ככלי בגיוס משאביםהמפתח לקשר אישי במפגש עם עסק ו/או עם תורם פוטנציאלי. להבליט את הפנים שלכם, לספר את הסיפור האישי ו"לגעת".
  • קמפיין גיוס משאבים כמראה של תרבות. אורות התקווה של עלם בישראל והנרקיס של ארגון למלחמה בסרטן בבריטניה. הקמפיין שלכם צריך להתאים לאופי של הארגון שלכם.
  • חשיבות התיעוד לקיימות של ארגונים חברתיים
  • ליצור קשר אמיץ עם עסק קטן. תובנות לארגונים חברתיים
  • השפעתם של תהליכי מיסחור על ארגוני המגזר השלישי. רוצים לדעת מה יקרה לאופיו של הארגון שלכם אם עיקר הכנסתו תהיה ממכירת שירותים? מחקרה של ד"ר אסתר זיכלינסקי.
  • מתחמי עבודה משותפים ליזמים חברתיים. חלל עבודה משותף, אנרגיה ולמידה משותפת. ובאנגליה, גם תמיכה של קרנות. Pears Foundation , למשל.לינק
המגזר השלישי
  • כנס המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. קישור
  • תפקידם של ארגונים חברתיים בקידום אחריות תאגידית. ציונות 2000, מעלה ואחרים. קישור
  • הצדעה לפעילות ארגונים חברתיים ומשפיעים לטובה על דמותה של החברה בישראל. לרגל יום המודעות להעצמת אנשים עם מוגבלויות. קישור
  • סמינר Paideia בסטוקהולם. תכנית לפתוח יכולות של יזמים חברתיים מקהילות יהודיות באירופה. קישור
אחריות תאגידית
  • באמצעות תחרות סרטונים, המרכז לאחריות תאגידית של בוסטון קולג' יוצר חשיפה לתכניות האחריות התאגידית של עסקים החברים במרכז.
  • כנס על אחריות חברתית ושקיפות – ביונד ביזנס.
  • כנס מעלה 2010. הזירה המרכזית לענייני האחריות התאגידית בישראל.
  • בלוגרים וקולגות בתחום אחריות תאגידית. לרגל שנה לבלוג שלי.
עסקים קטנים ואחריות חברתית. פרויקט מיוחד שעסקתי בו בצורה מרוכזת.
  • אירופה. מסמך של הועדה האירופית – הדירקטוריון הכללי ליזמות ותעשיה. מפרט כיצד ניתן לעזור ליותר עסקים קטנים להטמיע נושאי סביבה וחברה.
  • ישראל. מצב המעורבות החברתית של עסקים קטנים. נתונים ומבוא לנושא
  • התועלות, החסמים ומקומו של בעל העסק הקטן במעורבות חברתית. סיפורו של עסק קטן ויצירתי בעיר מודיעין
עסק כלכלי חברתי. פוטנציאל המגזר הרביעי
  • תופעת המיזמים החברתיים – עסקיים. מחקר גישוש של פרופ' בנימין גדרון וגב' דקלה יוגב.
  • עסק חברתי : "אחותי – חנות סחר הוגן" בתל אביב חוגגת שנה. איך זה עובד באמת?
  • השפעתם של מיסחור והפרטה חלקית על אופיים של ארגוני המגזר השלישי. מחקרה של ד"ר אסתר זיכלינסקי.
  • המודל העסקי של נעלי Toms. ככל שתקנו יותר נעלים – העסק יתרום יותר זוגות נעלים. מחשבות על פילנתרופיה עכשיווית.

רשויות מקומיות, עסקים ואחריות חברתית

  • לונדון - כדאי לבקר וללמוד מהם. לינק
  • בת ים. תושבים ומעט עסקים חותמים על אמנה עירונית למען איכות חיים. תהיות על קמפיין עירוני שנבנה במטרה לעורר שיח ומודעות לאיכות חיים.
  • כפר סבא. על תפקיד אחראית תחום קשרי עסקים וקהילה. סימה בן שמואל מנהלת המחלקה למשאבי קהילה והתנדבות מספרת על העשייה שלהם ומחפשת את הניצוץ.
  • סטוקהולם, שבדיה. בקיץ הכל אופטימי.

קמפיינים של שיווק חברתי
  • יקבי רמת הגולן יצאו בקמפיין נפלא המשלב פעולה למען מטרה סביבתית – אקולוגית: שימור אוכלוסיית הנשרים בגולן, ותקשורת עם הלקוחות ומחזיקי העניין וביניהם - מסעדות ברחבי הארץ . לשתות יין ולתרום למטרה טובה. לינק
  • סונול. נהיגה בטוחה. מחשבות על תפקידם של ארגונים עסקיים בקידום סוגיות חברתיות ועל הצורך במקרה כזה בשיתוף פעולה עם המגזר השלישי. לינק
  • נייקי נערכת למונדיאל. יוצאת בקמפיין מדליק, מורכב ומושקע הקשור לכדורגל ולמלחמה באיידס באפריקה. פוסט שקבל מספר רב ביותר של כניסות.
  • בנק לאומי מגלה חדשנות ומתקשר עם הלקוחות באמצעים עדכניים: אינטרנט, בלוגים ורשתות חברתיות. הבנק מציג קמפיין שיווקי הנותן חשיפה לבנק ומאפשר חשיפה נאה גם למאות ארגונים חברתיים קטנים. מליון סיבות טובות.
  • חברת הממתקים השבדית Cloetta, מוכרת שוקולדים ממותגים לכבוד חתונת יורשת העצר השבדית ותורמת לקרן למען ילדים.

אמנות וחברה - חיבור שהוא אהבה אישית שלי. סוכריה לסיום.
  • אמנות מטפלת בבעיות חברתיות. תערוכה על עיצוב המטפל בבעיות חברתיות, (טיהור מים , אסונות טבע). על כלכלת אמנות : יזמות עסקית של אומנים מאזורים חלשים, מעצימה אותם ואת חברי הקהילה שלהם. קישור
  • עמותות בספרות יפה. סייד קשוע ואשכול נבו משלבים בכתיבתם הכרה חברתית והיכרות עם פעילות של עמותות. קישור
  • אמנות רדיקלית. האם עסקים יהיו מוכנים לתמוך בה? על תפקידו של מרכז אמנותי – פוליטי בסביבה עירונית. המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. קישור
  • התארגנות של אמנים במתחמי יצירה דומה להתארגנות של יזמים חברתיים במתחם עבודה משותף. HubTLV ובבריטניה- JHub . קישור

עד כאן לשנת 2010 . מה עניין אתכם במיוחד? על מה תרצו לקרוא בשנה הבאה?
להתראות מעבר לפינה, בשנה הבאה.

יום שני, 13 בדצמבר 2010

חברות תעופה אוספות מהנוסעים כסף קטן למטרה גדולה

מכר שלי נוסע הרבה בעולם. היות ואני מספרת לו מדי פעם על תחום העיסוק שלי - קשרי עסקים וקהילה, הוא החל לשים לב לדרכים בהן חברות תעופה מעורבות בקהילה. הנוסע המתמיד הזה, מבחין באופן בו החברות מפרסמות את התכניות שלהן לנוסעים - ומוסר לי תיעוד.

הפעם אציג השוואה בין תכניות שנראות לכאורה דומות. חברות התעופה אוספות מהנוסעים כסף קטן למטרה גדולה.

הראשונה, חברת התעופה של איחוד האמירויות (דובאי)
Emirates Airlines , חברה המטיסה 21.2 מליון נוסעים בשנה (2007/8). מגיעה ל- 100 יעדים ב 60 מדינות בעולם.
השנייה, חברת התעופה הלאומית שלנו. "אל על ". מטיסה 1.9 מליון נוסעים בשנה (2009) ל- 36 יעדים.

שם התכנית דומה
A little change can change a lot
כסף קטן גדול

הנוסעים מתבקשים לתרום
להכניס למעטפה ייעודית מטבעות או שטרות שנשארו להם, לטובת תרומה למטרה חברתית. באמירייטס ניתן גם לתרום מיילים וחוברת הסבר קטנה דו לשונית, מצורפת.

הכסף מיועד לילדים
לילדים באזורי מצוקה בעולם השלישי - Emirates
לילדי ארגון אלו"ט (אוטיסטים) ועל"ה ילדים עם פיגור או צרכים מיוחדים, בישראל - אל על.

מחלקים מעטפה מעוצבת

דומות אבל שונות. מימין - אל על , משמאל - האמירויות

כאן מסתיים הדמיון.

אסטרטגיית המעורבות החברתית
חברת Emirates Airline
פועלת רק משנת 1984. אבל הספיקה הרבה. היא בצמיחה מתמדת. פניה מופנות לעולם- הרחק מעבר לדובאי. כך גם העשייה הפילנתרופית שלה.
החברה הקימה בשנת 2003
קרן פילנתרופית בשם The Emirates Airline Foundation, המהווה הזרוע הפילנתרופית של החברה. מטרתה "שיפור איכות החיים של ילדים ללא קשר לגבולות גיאוגרפיים, פוליטיים או דתיים ולסייע להם לשמר או לשפר את כבודם האנושי". הקרן הזו מממנת תכניות מקומיות בתחומי בריאות, מזון, דיור וחינוך לילדים במדינות העולם השלישי, שהם ייעדי טיסות של החברה: הודו, בנגלדש, סרי לנקה, קניה, אתיופיה ועוד. (מצבה הכלכלי האיתן של דובאי לא מצריך כנראה גיוס כספים לנזקקים מקומיים... ). הקרן פועלת בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים בכל מדינה ומדינה ומחויבת בחלק מהתכניות לעשרות שנים (!).בראש הקרן עומדים אנשי הפירמה. באתר מידע מקיף על התכניות שהחברה מפעילה והסכומים שנתרמים לכל תכנית. 95% מכספי התרומות לקרן מיועדים לתכניות. 5% בלבד - לאדמיניסטרציה.

חברת אל על נוסדה ב- 1948, ז"א פועלת למעלה מ 60 שנה, נמצאת בתודעה שלנו כחברה לאומית שיש לה חלק במבצעים הירואיים ובמשימות לאומיות. אולי לדעתכם זה מספיק "חברתי". בפועל, המעורבות שלה בקהילה לא מתוקשרת לציבור הנוסעים. לא הצלחתי להבין מהי אסטרטגית המעורבות החברתית של הפירמה. נראה כי מדובר הפעם בתרומה כספית. מדי פעם מתפרסמים קמפיינים שונים של תרומה של אל על. למשל, בעבר ראיתי במו עיני פרסום תכנית של שיווק חברתי עם חברת התכשיטים של מיכל נגרין. הנוסעים הוזמנו לקנות תליון חמסה – והכסף יעבור .ובכן , לא זכור לי למי...

מה ביקשנו? אסטרטגיה ושקיפות!
אני חוסכת מכם את הדו"חות הכספיים ששתי החברות מפרסמות, ובוחרת להתייחס רק למידע שאני מלקטת על התכניות החברתיות שהפירמות מפעילות ומפרסמות באתר האינטרנט שלהן או במקורות אחרים רלוונטיים. (אנשי אחריות תאגידית אולי לא יסתפקו בזה, ובצדק, אבל בבלוג הזה אני נותנת פוקוס לענייני קהילה בלבד).

אתר Emirates Foundation מצטיין בשקיפות גבוה יחסית, במידע מקיף על התכניות, על היעדים, ועל הסכומים שנתרמים לכל אחת מהתכניות. הרעיון של עולם ללא גבולות עבור ילדים מאזורי מצוקה מתאים למשימה העסקית של חברת תעופה ממדינה עשירה המטיסה לרחבי הגלובוס וגם לארצות העולם השלישי: אסיה ואפריקה.

לעומת זאת, באתר אל על אין כלל התייחסות למעורבות החברתית של הפירמה!
התורמים הפוטנציאליים במטוסי אל על אינם יודעים כמה כסף מתכנית איסוף המטבעות מועבר לארגונים השותפים – אלו"ט ועלה. מפרסום עמוד בחוברת אטמוספירה המחולקת לנוסעים, או מן המעטפה לאיסוף התרומה, כלל לא ניתן להבין לעומק מי הן העמותות להן מיועד הכסף. הקוראים מבינים כי הם מתבקשים לתרום לילדים עם צרכים מיוחדים, לא מעבר לכך. אין גם הפניה למידע נוסף. למה אל על בחרה דווקא את שתי העמותות הללו? למה לוגו בנק הפועלים נמצא על המעטפה? איך זה מתקשר עם המסרים של הפירמה? לא ברור. בעיניי זה פיספוס שיווקי ותדמיתי (לאל על וגם לעמותות).

ולסיום - עוד דוגמא מאותה משפחה. British Airways
בריטיש היא חברה רצינית שטורחת להסביר לציבור את אסטרטגית האחריות התאגידית שלה ומציגה שקיפות לגבי המעורבות חברתית שלה.
תכנית המעורבות החברתית הגלובלית של BritishAirways, נקראת
Flying Start . (אני מאוד ממליצה להיכנס לקישור). מדובר בשותפות מקיפת ארצות ויבשות, ארוכת טווח עם ארגון Comic Relief. גם תכנית זו מיועדת לשנות את חייהם של ילדים פגיעים, מרקע קשה. (מבריטניה ומרחבי העולם, ממקומות שהם ייעדי הטיסה של הפירמה). הביטו בסרטון וחפשו את הדמיון לשתי התכניות אודותיהן קראתם עד כה. בהחלט יש דמיון אבל, בריטיש הולכת כמה צעדים קדימה.

בכל מקרה, בטיסה הבאה שלכם - חפשו את המעטפה.