יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

בת ים מסבירה: עסקים ואיכות חיים

בתחילת השבוע סיפרתי בבלוג על פרוייקט מסקרן של עיריית בת ים הקורא לתושבים ולעסקים לחתום על "אמנה לאיכות חיים עירונית" ועל נסיונותי לקבל את תגובת העירייה.

טוב, אז מיד לאחר הפרסום - התשובות הגיעו.
מטרת הפרוייקט, אומרת מוריה שלוי, האחראית על תכנית איכות חיים עירונית בבת-ים, היא לעורר סוג של שיח ומודעות לאיכות חיים עירונית. המתכננים שאלו את עצמם: איך מתרגמים "קיימות"? איך מדבררים אותו? איך מטמיעים אותו לתוך עיר ולבת ים בפרט?

יזמי הפרוייקט סבורים כי "הצטרפות למשהו" יכולה להיות פלטפורמה טובה. לדבריהם, הטמעת המודעות לנושא איכות החיים היא השלב הראשון. הם פנו לתושבים ולעסקים והזמינו אותם לקבל על עצמם הצהרה על מחוייבות לכללים מסויימים.

למה זה כדאי להם?
תושבים
שיחתמו יקבלו תעודת תושב ויהיו זכאים להטבות בבתי עסק ולהנחות שונות.
עסקים שיחתמו יקבלו תו עסק ייעודי, ידביקו אותו על חלון הראווה והציבור ידע כי העסק הזה התחייב לשמור על הסביבה ועל איכות חיים עירונית. התקווה, כנראה, היא כי זה ימצב אותם כעסקים שאכפת להם מהעיר והלקוחות יתגמלו אותם בשל כך. העסקים יקבלו גם סוג של פרסום באתר העירייה ובעיתונות המקומית.
בעירייה מקווים כי החתימה על האמנה, התחייבות וולונטרית זו, תעודד את העסקים לעשות יותר. אבל בשלב זה אין כוונה לאכוף את הכללים הללו, או לבדוק אם אכן העסקים עומדים בהתחייבות שלהם.

אממ...
כוונות טובות. המרחק מאידיאל האחריות התאגידית, דו"חות ה- GRI או אפילו הצהרות עסקים לדרוג מעלה הוא גדול מאוד...
ברור כי ללא אכיפה או העמקה של התכנית יהיה מדובר ביחסי ציבור בלבד וזה חבל.
עם זאת, חשוב לזכור כשבבת ים פועלים בעיקר עסקים קטנים ובינוניים ושמדובר בצעד אחד יותר ממה שרשויות אחרות עושות. אז אנחנו מחכים לשלב הבא.

אז כמה הצטרפו?
לא הרבה. בינתיים כ- 4,000 תושבי בת ים חתמו על האמנה העירונית, ו 20 עסקים בלבד עשו אותו דבר. אלה הם:


אז נראה כי יש דרך אבל, הדרך עוד ארוכה. אסף שטיין, הציע בתגובה לפוסט הקודם שלי, כי בעיריית בת ים ילמדו מאנשי "התו החברתי", של עמותת במעגלי צדק. הם מנוסים בגיוס עסקים לקחת אחריות חברתית ולספק נגישות לאנשים עם מוגבלויות והעסקה הוגנת. אנשי התו החברתי עוסקים גם באכיפה ובקרה של התחייבות העסקים לכך.

עוד על יתרונות שיתופי פעולה בין מגזריים נוכל כולנו ללמוד מנסיונן של רשויות אחרות שיציגו מודלים ליחסים בין עסקים לעיריות במושב ייעודי בכנס מעלה שיתקיים ב- 31 לאוקטובר. להתראות בכנס.

יום שני, 25 באוקטובר 2010

עסקים ואיכות חיים עירונית בבת ים

הכל התחיל בשלט הזה. בעודי פוסעת באזור העסקים המתחדש של העיר בת ים, נהנית מאירועי הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני, נתקלתי בשלט חוצות ענק הקורא לעסקים לחתום על אמנה עירונית לאיכות חיים. ברור שהסתקרנתי.

בחודשים האחרונים אני בוחנת דרכים שונות של רשויות מקומיות לרתום חברות עסקיות, גם קטנות ובינוניות לרווחת התושבים ואיכות החיים בעיר. בפוסט קודם כתבתי על מודל קשרי עסקים וקהילה של
כפר סבא. אולי בת ים מציעה מודל חדש ומעניין?

אין ספק כי היחסים בין עסקים לרשויות מקומיות נמצא על סדר היום הציבורי.
בכנס מעלה שיתקיים בראשית השבוע הבא, 31 באוקטובר, מוקדש מושב מיוחד לנושא שיתופי פעולה בין עסקים ורשויות מקומיות. המושב: "עסק, עיר קיימות - שת"פ", יתמקד ככל הנראה בנושאים סביבתיים.

אם כן, מה כוונת עיריית בת ים בקריאתה לחתום על
אמנת בת ים לאיכות חיים? באתר האינטרנט של העירייה מופיע הצהרה זו:
"אמנת בת ים לאיכות חיים עירונית" קובעת סטנדרט חדש של אחריות משותפת על הסביבה הפיסית והחברתית. חתימה על האמנה ושינוי דפוסי החיים ע"פ עקרונתיה יאפשרו לנו לחיות בעיר עם איכות חיים אמיתית. ...
...בתי עסק שיחתמו על האמנה ויתחייבו למלא אחר עקרונות איכות החיים העירונית, יקבלו "תו אמנה 2010" אשר יופיע בחזית בית העסק ויעיד על לקיחת חלק בתהליך העירוני, באופן זה, כל תושב יידע שבית העסק פועל על פי אמות מידה של שמירה על הסביבה ומחויבות לקהילה. "

תהיתם מה הם אותם עקרונות איכות חיים העירונית? הם מפורטים במסמך האמנה:

"המטרה היא ליצור קהילה תומכת, לשמור על הטבע והמשאבים העומדים כיום לרשותנו, להקטין את הזיהום והפסולת שהעיר שלנו מייצרת, לקיים מרחב ציבורי איכותי בעיר ולשפר את איכות החיים היום, ובדורות הבאים.

החותמים (תושבים, עסקים ועובדי העירייה) מתחייבים:
1. לכבד את האחר, את תרבותו ואורח חייו, ולבנות קהילה תומכת בטוחה ואיכפתית.
2. ליזום ולפעול בקהילה תוך דגש על נתינה ומעורבות.
3. לשמור על המרחב הציבורי והפרטי ולטפחו: דירות וחצרות, רחובות, גנים וכיכרות.
4. לשמור על החי, הצומח והדומם בתחומי העיר.
5. לשמור על נקיון סביבת המגורים, הרחובות, הגנים וחוף הים.
6. להקטין את כמות האשפה שאנו מייצרים, למחזר ולעשות שימוש חוזר במוצרים וחומרים.
7. להקטין את השימוש ברכב פרטי המזהם את האויר ולהעדיף הליכה ברגל ושימוש באופניים.
8. לתת עדיפות להולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית ולכבד את זכותם למעבר וחצייה בטוחים.
9. להשתמש באופן חסכוני בקרקע, אנרגיה,חשמל ומים בבתינו ובתחום העיר.
10. לפתח את ביתנו ועירנו תוך התחשבות בקיים הטבעי, בקהילה ובתרבות המקומית.


הכל טוב ויפה. באמת. אבל,
אנחנו אנשים ספקנים, תלמידים חכמים שלומדים למלא אחר עקרונות ה- GRI...
ניסיתי לברר את השלכות התכנית, את הציפיות מהעסקים ואת המחוייבות שלהם
.
כאזרחית מתעניינת, וכתושבת בת ים בעשרים שנה הראשונות לחיי, שבהחלט מתרשמת מהתנופה שעוברת על העיר, פניתי בטלפון ובכתב לדוברות העירייה. ביקשתי מידע נוסף על התכנית והיקפה. שבועיים וחצי עברו ואני עדיין מחכה לתשובות. כעת אתם מחכים איתי.

אלה השאלות שהפניתי
לעירייה:
- כמה עסקים הצטרפו לפרוייקט? מה הצפי?

- מה המטרות שלכם בפרוייקט?
- מה סוג המעורבות שאתם מצפים מהעסקים?
- מה סוג האחריות שאתם מצפים מהעסקים לקיים? האם יש התייחסות להוגנות בעסקים, אתיקה, העסקה הוגנת, סביבת עבודה בטוחה או תרומה לקהילה בדרך כלשהיא?
- האם המחוייבות של העסקים מתבססת רק על ההצהרה שיחתמו עליה או שיש כוונה לבדוק את העסקים ולראות אם עמדו בהתחייבויותיהם?
- איזו פונקציה עירונית עוסקת באחריות תאגידית של העסקים?

מה הייתם אתם שואלים אותם?

יום שבת, 16 באוקטובר 2010

כוחה של התארגנות יצירתית

ביקור במתחם משותף של אמנים גרם לי לחשוב על כוחה של התאגדות בקרב ארגונים חברתיים.
במסגרת אירועי "אוהבים אמנות/ עושים אמנות" שנערכו בסופהשבוע הזה בתל אביב, ביקרתי במתחם KG45. מדובר במבנה מסיבי של תעשייה קלה בדרך קיבוץ גלויות 45 בתל אביב. היות והתעשייה עוזבת את העיר, האמנים התמקמו בחללי התעשיה ושם הם יוצרים. בדוחק ניתן לומר כי גם זה סוג של יחסי עסקים וקהילה... (גם במקומות נוספים בעיר, למשל בשביל המרץ, שביל המפעל ושביל התנופה, ישנם לופטים משגעים של אמנים, אך נראה כי שם הם פועלים כיחידים).
קיבוץ גלויות 45 הוא מתחם מאוחד. אמנים עובדים בחללים פרטיים אך הם החליטו לפעול כקבוצה בתוך חלל אלטרנטיבי והם יוצרים גם תערוכות משותפות. המניע המרכזי שלהם, על פי הכתוב באתר האינטרנט שלהם הוא "לעלות על המפה". הפעם התערוכה היתה בנושא שיתוק שינה. מבחר של יצירות ציור, פיסול ועבודות וידאו ארט מעניינות של חברי המתחם ואמנים אורחים, גרמו למקום להתנהג כאילו יש חגיגה.

מה ניתן ללמוד מכך לגבי יזמים או ארגונים חברתיים?

גם בתחום החברתי אנו רואים כיום התארגנויות של יזמים חברתיים במתחמי פעולה. למשל , האב תל אביב, היא חממה תל אביבית למיזמים עסקיים, חברתיים וסביבתיים. המרחב מסייע בין השאר לאנשים שרוצים לחולל שינוי חברתי או סביבתי, לעשות זאת "קל יותר ובודד פחות". מה הערך המוסף? המפגש, אירועי הלמידה והאירועים החברתיים המאורגנים וגם - חברי ההאב מעידים: האנרגיה!

דוגמא נוספת של ארגונים חברתיים צעירים המאורגנים במתחם משותף הוא האב חברתי - יהודי ה-
JHub. זהו מתחם לעבודה של ארגונים יהודיים בתחילת דרכם. המתחם, שנוסד בלונדון על ידי Pears Foundation , הוא למעשה אחת התכניות של הקרן, המספקת כיום לשישה ארגונים חלל לעבודה ולישיבות וגם ליווי ותמיכה מקצועית. הארגונים פועלים במגוון תחומים ויוצרים אינטראקציה זה עם זה. המרכז רואה את עצמו כמרכז יצירתי, אנרגטי מרכז לימוד וחדשנות.
בדיוק כמו במתחם האמנים....

אם כן, נראה כי במקום לפעול כיחידים ונבדלים, ארגונים חברתיים, במיוחד בראשית דרכם, יעשו טוב אם ישתפו פעולה עם ארגונים דומים להם על מנת לקבל תהודה, למידה ואף יחלקו בעומס הכלכלי.
איזו קרן ישראלית מתנדבת לתמוך במיזם כזה?