התורם הוא כוכב (ים)

לכבוד סיום שנה אזרחית אחת ולרגל כניסתה של שנה עגולה וחדשה, החלטתי להגיש הפעם משהו קצת אחר. עניין של נקודת מבט.
מדובר במעין סטייה שלי לחפש בכל מקום - מוזיאון או בניין ציבורי אחר, את קיר ההוקרה לתורמים. לפעמים הוא מקסים. לפעמים פחות. כל פעם מסקרן מחדש. במוזיאון המדע המחודש באקדמיה למדעים בקליפורניה, התורם הוא כוכב ים, פרפר, סוסון ים, חרק או יצור חמוד אחר. התוצאה, תסכימו איתי, מרהיבה. עדיין באותו מוזיאון. כחלק ממעקה של מוצג. שלטים קונבנציונלים קטנטנים, על מעקה של סוסוני ים. אלה בטח תרמו פחות...
וכעת במעבר חד לארץ.
מוזיאון הח'אן לתולדות חדרה. כן. מפתיע. יש דבר כזה. מפתיע שהייתי שם... בכל אופן מדובר במתחם גדול במרכז העיר בו נבנה, על שרידי בית ח'אן ערבי עתיק, מוזיאון תולדות ההתיישבות בחדרה. מוזיאון מושקע. מכיר תודה לתורמים שלו ברוח התקופה והתצוגה. ככה זה נראה.
קופצים לתל אביב. במוזיאון נחום גוטמן לאמנות בנווה צדק נפתח אגף חדש. קיר התורמים השקוף הזה נמצא מאחורי דלפק הקבלה באגף הותיק.


לסיום, באמת לא רציתי לבעס אבל אין אפשרות להתעלם. מוזיאון פתח תקווה לאומנות. דווקא מוזיאון לאמנות עכשיות מאוד מוצלח. חבל שמפעל הפיס לא הצליח (גם הפעם) להתאפק.

עד כאן שלל מכמה מסעותי השנה, בהם זכרתי לקחת מצלמה.
הזדמנות למחשבה על מקומו של התורם והתורמת, על דרכי ההוקרה לתורמים ולתרומתם וגם על מקוריות, עיצוב והומור.

נתקלתם בקיר תורמים מעניין או מרשים? אולי אתם רשומים על קיר כזה?
אני אמשיך לחפש ומבטיחה לעדכן את הבלוג בקירות תורמים נוספים...

שתהיה לכולנו שנה אזרחית מעשירה ומוצלחת.

התרומה למירוק המצפון

ראשית, ברכות לכל הנרשמים כעוקבים לבלוג שלי. כן ירבו. ברוכים הבאים. תדעו לכם כי זה מאוד כיף לדעת למי אני כותבת. לדעת שיש פנים מאחורי הבלוג הזה. והדברים מגיעים לאן שהוא ולא רק לחלל הרשת. אשמח לקבל תגובות.
___________________________________________

בית המשפט המחוזי החליט לאשר את הסדר ההסתלקות ולמחוק את התביעה הייצוגית שהוגשה ב- 2007 כנגד בנק הפועלים. (נורית רוט, The Marker). הצדדים הודיעו כי הבנק תיקן את הפרקטיקה הקודמת שלו בה גבה עמלות באופן לא הוגן. בנוסף הודיע הבנק כי יתרום את רווחיו מהעמלות הנ"ל.

הציבור צריך להיות מרוצה: "רוח הזמן", הלחץ הציבורי והמשפטי הצליחו לגרום לבנק לתקן את דרכיו ולפעול בצורה אתית והוגנת כלפי הלקוחות. הבנק גם יעביר תרומה לא מבוטלת (4.1 מליון שקלים) לארגונים חברתיים. אך האם אנו "סולחים" לבנק שסרח רק בזכות תרומתו לקהילה? האם התרומה ממרקת את מוסריותו של הבנק?

בנק הפועלים הוא אחד הגופים העסקיים המובילים בישראל בתרומה כספית למגזר השלישי. (דיווח כי הוא תורם כ- 45 מליון שקלים מדי שנה). הבנק מכריז שהוא פועל מתוך אחריות תאגידית, ואף הוציא דו"ח אחריות תאגידית מקיף (גם כן בשנת 2007). בכל פורום רלוונטי מכריזים ראשי הבנק כי הבנק פועל מתוך עקרונות אתיים ומוסריים. באתר האינטרנט נכתב שמנכ"ל הבנק אמר כי "קיימות ואחריות חברתית חייבים להיות ערכי יסוד בפעילותינו. בטווח הארוך, מימושם ייצור סביבה יפה, ערכית וטובה יותר- לקהילה, לעסקים ולאנשים שבתוכם".


נאה דורש. אבל, האם נאה מקיים?

עוד לא שכחנו כי השנה הבנק היה מעורב במחדלים חמורים (שרובם נסתרים מעין הציבור) בנושא ממשל תאגידי, ועתה התביעה הייצוגית הנוכחית.

בנק הפועלים חבר במנהיגות של ארגון מעלה - ארגון העסקים המובילים אחריות תאגידית בישראל. ככזה, הציבור מצפה ממנו באופן מיוחד, לבדוק את עצמו ואת התנהלותו בכל תחום בו הוא פועל. כלפי העובדים, כלפי הלקוחות וכמובן כלפי החברה והסביבה. חשוב שחברות עסקיות יפנימו כי תרומות לקהילה, גם אם גדולות, לא מהוות תחליף להתנהלות אתית והוגנת כלפי הלקוחות.

בנק הפועלים אכן פועל בקהילה. הוא גם משקיע סכומים עצומים בתקשור הפעילות הזו במדיה הכתובה והאלקטרונית. כעת נותר לבדוק להיכן מיועדות התרומות שהבנק התחייב להעביר בשל התנהלות הכושלת שלו בנושא העמלות, ואם לא יהוו חלק מתקציב הפרסום של הבנק.

צ'ק שמן והביתה?

פילנתרופיה של עסקים ודרכי המעורבות החברתית שלהם. חלק שלישי בסדרה.
בפוסט הקודם הצגתי דרכים לבדיקת המנגנונים בהן הפירמה מטפלת בתרומות. כעת אני מציעה רמזים נוספים להתבוננות על הפירמה והתנהלותה בתחום קשרי הקהילה. האם הפירמה פועלת ותורמת בצורה אקראית או שהיא מפעילה אסטרטגיה של פילנתרופיה חדשה?

כזכור, פילנתרופיה החדשה של תורמי העילית הפרטיים מוגדרת ככזו התורמת סכומי כסף משמעותיים, באופן מתוכנן וממוקד, מתוך שאיפה להשפיע על החברה. היא משתמשת במדידה והערכה בשאיפה לראות תוצאות. האם עסקים שאתם מכירים פועלים בדרך דומה?

כדי לגלות זאת נתבונן בפעילות החברתית של הפירמה. סביר להניח כי חברה הפועלת לפי התנאים הבאים פועלת בצורה אסטרטגית, ואולי אף בהתאם להגדרת הפילנתרופיה החדשה:

1. מהותיות. תחום המעורבות החברתית מהותי לפירמה. קשור לליבה העסקית, לנושא או למסר החברתי והתדמיתי שהפירמה רוצה לקדם. החברה בחרה בבחירה מושכלת את תחום המעורבות החברתית שלה.
2. מחוייבות. קיימת מחוייבות לנושא ספציפי או למספר מצומצם של נושאים לאורך זמן. שנים אחדות לפחות.
3. מבנה וארגון. הפירמה מינתה איש מקצוע לטיפול בתחום המעורבות החברתית.
4. מנהיגות. אנשי מפתח בפירמה מעורבים ומגוייסים ציבורית להובלת רעיון חברתי או מיזם. ראו לדוגמא את כרמל וונטשרס. המייסדים והשותפים הבכירים שלמה דברת ואבי זאבי מעורבים באופן אישי במיזמים חברתיים בתחום החינוך. נאה דורש - לקדם את תחום החינוך, נאה מקיים.
5. דיאלוג עם ארגונים חברתים. הפירמה מקיימת דיאלוג אמיתי ואמיץ עם ארגונים חברתיים בהיותם חלק ממחזיקי העניין שלה. יש להשמר מדו שיח המתקיים רק לאחר קטסטרופה או תקלה עסקית וכפיצוי לכך. לפני מספר שנים חברת זוגלובק החליטה לתרום לחיילי צה"ל מייד לאחר משבר טיפול בעייתי במזון. גרינווש. לא אהבתי.
6. כסף והרבה. תרומה כספית ייעודית, רצינית ומשמעותית ובעיקר - לא חד פעמית. לא מרשימים אותי עסקים המכריזים שאינם תורמים כסף. הארגונים החברתיים זקוקים לכסף ולא רק לתרומת מוצרים, התנדבות או שווה כסף. המגזר העיסקי צריך להיות גורם חשוב בגיוס כספים של עמותות.
7. מעורבות מעבר לתרומה כספית. הפירמה לא מסתפקת בתרומה כספית. היא מעורבת בפעילות הארגונים החברתיים שנבחרו לשיתוף פעולה. דוגמאות למעורבות יכולה להיות מנטורינג לראשי העמותה השותפה, תכנון והפעלה של תכניות משותפות, לובי משותף לצורך יצירת שינוי חברתי ברמת מדיניות. תרומת מוצרים. התנדבות עובדים. (עם זאת, לדעתי התנדבות עובדים אקראית אינה מבטאת את הגישה החדשה של מעורבות חברתית של עסקים. אל לפירמה להתהדר בה. יתרונה העיקרי הוא בתוצרים הפנים ארגוניים של הפירמה העסקית - על כך ארחיב בפעם אחרת).
8. הערכה ובקרה. הפירמה משתמשת בתהליכי הערכה ובקרה ודורשת דיווח לגבי השגת ייעדי הפעילות החברתית אליה תרמה. בפועל רק במקרים מעטים עושים זאת.

המרכז לאחריות תאגידית של בוסטון קולג' מציע ששה סטנדרטים חדשים למצויינות במעורבות חברתית של תאגיד. מדובר במדד המאבחן את ההתנהלות המעורבות החברתית של הפירמה ומיועד לסייע לעסקים לנהל את המעורבות החברתית שלהם בצורה מיטבית. אלה הסטנדרטים:

1. מנהיגות
2. אסטרטגיה
3. פתוח מערכת יחסים
4. תשתית
5. מדדים והערכה
6. תקשורת

בלי אשליות ובלי הנחות:
פירמה שתורמת לקהילה אינה יוצאת מכלל חובתה להתנהל מתוך אחריות תאגידית כוללת. פעילות, אפילו מצויינת, בתחום קשרי הקהילה אינה מספיקה מבחינה ציבורית, אם היא לא באה במשולב עם אחריות תאגידית כוללת. אבל אם מנהלים מערך קשרי קהילה, רצוי לדעת איך עושים את זה נכון...

האם זה חשוב לדעתכם?
לפעמים נדמה לי כי ארגונים חברתיים פשוט מעדיפים לקבל צ'ק שמן וללכת הביתה.

ועדת תרומות

ממשיכה בחשיפת מנגנוני התנהלות חברות עסקיות בנושא תרומות. בפוסט הקודם טענתי כי הדרך למידע הזה מאתגרת בעיקר בשל עמימות וחוסר שקיפות.
כעת אציג מספר מנגנונים של החברות העסקיות לטיפול בנושא התרומות. כל פירמה בוחרת לעצמה מנגנון (אחד או יותר) המתאים לה. חלק מהמנגנונים מתאימים לדפוסי הפילנתרופיה הישנה, אחרים לדפוסי הפילנתרופיה החדשה. אלה ארבעה מהם ועוד אחד לקינוח:

א. ועדת תרומות פנימית
ועדת תרומות מהווה לא פעם מוקד כוח בארגון. בחברות גדולות מדובר בחלוקה של מאות אלפי שקלים ואף מליוני שקלים. מי יושב בועדת התרומות? הדבר שונה מחברה לחברה. לעיתים נמצא בועדה נציגים מההנהלה הבכירה של הפירמה, או חברי דירקטוריון. יש ועדות בהן משולבים נציגי העובדים ובאחרות - אנשי מקצוע. עם זאת כאמור, בדרך כלל מבחוץ קשה לדעת והעמימות שולטת.
השאלות שחשוב לפירמות וגם לארגונים החברתיים לברר כאן הן:
כיצד חברי הועדה מחליטים למי לתרום? האם יש להם ידע מקצועי לגבי העולם החברתי ולגבי התנהלות העמותה? האם הפירמה עושה בדיקת נאותות של העמותה? ונושא נוסף: הערכה ומדידה. מוסכם כי אלה כלים חשובים בניהול עסקי. כיצד הפירמה מפקחת על תוצרי התרומות ובוחנת את תפוקותן?


תרומה של עסק לארגון חברתי ניתנת בהתאם למגוון שיקולים: אינטרס עיסקי, היכרות אישית של חברי הועדה עם הארגון הפונה, צרכים אמיתיים בשטח, בקשה או לחץ של העובדים מתוך העסק. לעיתים - הפנייה פשוט רלוונטית והיא מתאימה לאסטרטגיה של הפירמה ולתחומי התרומה שנקבעו מראש. במקרים לא מעטים ועדת התרומות מהווה חלק מערוצי התקשורת והדיאלוג שהפירמה מקיימת עם העובדים שלה. העובדים יכולים להציג את הפעילות שלהם או הפעילות הקהילתית החשובה להם ולבקש את תמיכת מקום עבודתם. הפירמה מתגמלת אותם באמצעות התרומה.
מעניין לדעת מהו היחס בין השיקולים השונים הללו לגבי ההחלטות שמתקבלות בסופו של דבר.

ב. הקמת עמותה
בחו"ל נמצא פירמות גדולות המקימות קרן או ארגון וולונטרי לצורך פעולה חברתית. לעיתים הגוף החדש מקבל חיים משלו וחירות לפעול גם שלא בצמוד למהלכי הפירמה. בארץ מספר חברות הקימו גופים כאלה. למשל בנק הפעלים, חברת הראל, חברת אמדוקס ואחרים. הדבר מאפשר לפירמה להעביר את הטיפול בתרומות לעמותה אחת שהיא מעיין קרן פילנתרופית. החברה תורמת לארגון אותו הקימה, ארגון המוכר לצרכי מס ומזכה את הפירמה בהקלות במס על פי חוק. ההחלטות לגבי התרומות לארגונים החברתיים מועברות לעמותה. זו חייבת להתנהל על פי חוק העמותות כולל הפרוצדורות הכרוכות בכך. חברים מהנהלת הפירמה ונציגי העובדים משמשים בדרך כלל כחברי הנהלה של עמותה. בשיחה שקיימתי עם מנהל קשרי קהילה באחד הארגונים שפועלים בדרך זו, הוא טען כי הפרוצדורה של הקמת עמותה מסובכת ומכבידה על הפעילות של הפירמה, בעיקר בשל הצורך בתפעול מנגנוני ניהול עמותה. מה דעתכם?


ג. שיתוף פעולה עם עמותה
פירמה מקבלת מאות בקשות לתרומה מדי שנה. מה עושים? גם חברת יוניליבר התמודדה עם השאלה הזו. כדי לייעל את התנהלות הפירמה בנושא תרומות המוצרים העניפה של החברה, פיתחו ביוניליבר ישראל מנגנון קשר ייעודי עם ארגון לתת. הארגון הוולונטרי מספק ליוניליבר "בלם זעזועים" מול עשרות הבקשות לתרומה שהפירמה מקבלת מדי חודש. השותפות מבוססת על אמון במקצועיות של ארגון לתת שנחשב ארגון הגג של ארגוני המזון בישראל. הארגון הוולונטרי מנתב את תרומות המזון והמוצרים של הפירמה לפי הצרכים והבקשות בשטח. הקשר בין הארגונים, כפי שתואר במפגש עמיתים, יעיל ומועיל לכל הצדדים.

ד. ניהול התרומות על ידי ארגון חיצוני, מתמחה
על פי המודל הזה, פירמה המעוניינת לתרום לקהילה חוברת לארגון וולונטרי מקצועי ומתמחה על מנת שינהל את ענייני התרומה שלה. המוכר ביותר בנושא זה הוא ארגון מתן - הדרך שלך לתת. הארגון הוולונטרי מהווה את חזית הפירמה כלפי הקהילה. במתן עורכים את בדיקת הנאותות של העמותות וממליצים לפירמה כיצד לפעול. מתן מאפשרת לפירמה מספר ערוצי התקשרות.
האחד- קמפיין גיוס תרומות מעובדי החברה וניתוב התרומות לעמותות שהעובדים מעוניינים לתרום להן. במסלול זה מתן מאפשרת לנציגי הפירמה, מנהלים ועובדים, להיות חברים בועדת ההחלטה לגבי כספים שלא יועדו באופן צפציפי לעמותה מסויימת.
השני- נהול תכניות דגל חברתיות של חברות, כולל העברת התרומות ופיקוח על התנהלות הפרוייקט מבחינה תקציבית. דרך מתן מתאפשרת לפירמה לשלב דפוסי מעורבות חברתית הכוללים גם התנדבות עובדים. להבנתי טווח החופש של הפירמה להחליט בעצמה לגבי התרומות הוא גבוהה יחסית. מתן מייעצת מבחינה מקצועית. זכות החלטה הסופית נשארת בידי הפירמה.

ה. לקינוח- מנגנון משולב לניהול תרומות
מסתבר כי קיים מודל היברידי, משולב. למעשה נוכל למצוא במגזר העיסקי מודלים משולבים שונים לניהול תרומות. כך למשל, נוכל למצוא מצב בו הטיפול בפרוייקט הדגל של חברה מועבר לניהול של גורמי חוץ - מקצועיים, בעוד שחלק אחר של התרומות נשאר לשיקולם ולהחלטתם של העובדים/ המנהלים ו/או הצוות המקצועי של העסק. דוגמא משולבת הכוללת מספר ערוצים תוכלו למצוא בהתנהלות בנק הפועלים.


אנו נמצאים בעידן רב שכבתי, רב ערוצי. גם בנושא ניהול תרומות של עסקים הניואנסים רבים. לאנשי הארגונים החברתיים לא נותר אלא לגלות את המודלים ואת דרכי ההתקשרות עם הפירמה באמצעות עבודה רבה. הצלחתם? אתם מוזמנים לחלוק עימנו את המידע שגיליתם.

אילו מנגנונים נוספים לניהול תרומות של פירמה אתם מכירים?
מהו המנגנון המועדף עליכם?