יום ראשון, 1 בנובמבר 2009

שרשרת משפחתית ורשתות חברתיות

בתמונה - שורשיי: שלושה דורות במשפחת גמוש. רזקנה, לטביה 1932
שרשרת משפחתית קדומה ועמוקה מתקיימת בחיי לצד רשת חברתית חדשה ותמנונית.
לשרשרת המשפחתית היקרה שלי אין תחליף וטוב שכך. בענווה, אני מציעה לכל מי שקורא את הבלוג הזה לעצור רגע ולחשוב על השרשרת המשפחתית האישית שלו/ שלה. נראה לי כי לפני שאנחנו מפליגים בעולם הוירטואלי חשוב לשמור ולהעריך את השרשרת המשפחתית האישית ולראות את הטוב שניתן לקחת ממנה - אלינו.

לצד השרשרת המשפחתית שלי, נפתחת לפני כיום ומתפתחת, לאט לאט אך במהירות, רשת חברתית וירטואלית. ואפילו יותר מאחת. בזמן האחרון קראתי מספר התייחסויות לגבי השפעת הרשתות החברתיות על אספקטים שונים בחיינו. אותי מסקרן הגבול העדין בין יצירת קהילות וירטואליות ועיצוב של תחושת קהילה לבין אינטרסים כלכליים. כרגיל, קהילה ועסקים.... הנה כמה תובנות:

1. רשתות חברתיות ותוכן גולשים באינטרנט משמשים כיום את התאגידים לצורך הפקת רווחים. את הדברים הללו מביא רותם חרמון במאמר מרתק בגליון מס' 5 של כתב העת אודיסאה. חרמון מביא מדבריו של ראשקוף כותב הספר Life inc. בו נטען כי רשתות חברתיות יוצרות תחושה מזוייפת של השתייכות לקהילה. למעשה אלו הן תוכנות שמעצבות מידע אישי ואופי של קשרים חברתיים לתבניות שניתנות לניצול כלכלי ומסחרי. אנחנו נדרשים ומזינים נתונים אישיים, תחביבים ותחומי עניין. בכל המידע הזה נעשה שימוש לצורך שיווק ממוקד אלינו. פס מהעולם עידן האינטרנט הפתוח, הדמוקרטי, הלא ממוסחר. מטריד, לא?

2. רשת האינטרנט מערערת על אמיתות חברתיות מוכרות. לפרט, לפירמה ולארגון וולונטרי מופע דומה ברשת החברתית. כולם מופיעים כמותג. מכאן, יחסים חברתיים הופכים לשיח של שיווק. יחד עם זאת, רשתות חברתיות ובלוגים מאפשרים לכל אדם או ארגון ליצור אמירה ולהביע את עצמו. מדובר בתופעה של השטחת מעמדות. שינוי ביחסי העוצמה בין חזקים לחלשים כפי שהכרנו אותם בעבר. (לא אני המצאתי.... טום פרידמן). אשר שכטר כותב בדמרקר וויק, על מייסדת אתר הבלוגים האפינגטון פוסט. באתר אלפי בלוגרים כותבים מאמרי דעות וחדשות ובכך לוקחים חלק בעיצוב התודעה. הויכוח על איכות ועל שליטה לא נגמר, הוא רק מתחיל.
אבל אותי מעניינת השאלה: מה משמעות כל זה לגבי כוחם של ארגונים חברתיים להשיג את מטרותיהם החברתיות?

3. טכנולוגיות אינטרנטיות לשיווק ולמכירה הן חלק מעוצמות הרשת. האינטרנט מלא בסרטונים ומאמרים על שיווק ברשת ועל מיתוג ברשת. היות ונפתחה זירה חדשה כזו - גם ארגונים חברתיים יכולים ללמוד את השפה, לקדם את מטרותיהם, ואף לגייס כסף באמצעות רשתות חברתיות. כזכור לכולם, ברק אובמה הדהים את העולם בשימוש גאוני ברשת האינטרנט. עד להצלחה פוליטית, חברתית וכלכלית. מאז, אנשי מקצוע בתחום הארגונים החברתיים מנסים לפצח את השיטה לטובת קמפיינים חברתיים. אולי ארחיב על כך בהזדמנות.
בינתיים כדאי לקרוא תאור מקרה מעמיק של קמפיין פייסבוק המכוון למניעת קיצוץ תקציבי שעלול היה להוביל לסגירת 220 פארקים במדינת קליפורניה. התהליך עבד כך: מיד כשהבינו את עומק הבעיה ואת דחיפותה, התגייסו אנשי "הקרן למען הפארקים בקליפורניה" לפעולה נרחבת לצורך העלאת המודעות לגזירה. הפעולה כללה בין השאר, שדרוג דף התומכים שלהם בפייסבוק וקמפיין "חבר מביא חבר". תוך חודשיים וחצי עלה מספרם של התומכים מ 517 ליותר מ 45,000 . דרך הרשת הם קראו לפעולה ויצרו לחץ ציבורי. יותר מ 5,000 תומכים יצאו לפארקים בסוף שבוע מסויים כחלק מהקמפיין. התהודה העצומה הביא להתעניינות המדיה שסיקרה בטלויזיה ובכתבות בעיתונות.
ניתוח אותו קמפיין בבלוג באתר " ON Philanthropy " מציע את מודל כדור השלג לשימוש ברשת החברתית כמנוף לפעולה. עיקרי המודל: הגדרת מטרות ברורות לקמפיין --- הבהרת הבהילות/ נחיצות לפעולה --- תקשורת עקבית תוך שימוש במירב הערוצים --- הגעה לפעולת תרומה.
נתקלתם בדוגמא דומה בארץ?

כעת, אחרי כל המסעות האינטרנטיים, אני חוזרת לשרשרת המשפחתית שלי. בכל זאת גשם ותחושה של חורף בחוץ.

תגובה 1:

  1. בוקר טוב ושבוע טוב, עפרה.

    לדעתי, אדם צריך להגדיר לעצמו מראש מה ציפיותיו מהרשת החברתית, ולא להססס להפסיק להשתמש בה כשהוא (או היא) רואה שאין היא עונה על הציפיות הללו. כך גם עשיתי אני במהלך השנתיים-שלוש אחרונות (ביחוד התאכזבתי מרשתות בינלאומיות, כי הציפיה שלי היתה להכיר אנשים מתרבויות שונות ולשונות אחרות ולא כולם מסוגלים לרשום הודעה שעולה על כמה מילים ספורות או בכלל טורחים להתחבר לרשת אחרי שכבר נרשמו אליה).

    מה שכתבת הוא חשוב מאד, משום שאנשים מבלים פרקי זמן ניכרים ליד המחשב בהתחברות לרשתות וירטואליות ובקשרים עם אנשים שונים וזה לא בא בגלל שהתפנה להם זמן עודף אלא על חשבון זמן שהם אמורים לנצל לפיתוח כישורים וקשרים חברתיים בעולם האמיתי ובקרב בני משפחתם.

    אני מזדהה עם מה שכתבת בקשר למשפחתך. אף אני נברתי בשורשי משפחתי כשעזרתי לאבי לכתוב את הספר על קורות משפחתנו וחלקה במאבק על עצמאות עם ישראל בארצנו בשנות ה-30 וה-40 והמחיר ששולם על ידי אבי ודודי במאבק לשמירת עצמאות זו אח"כ, החל מסוף המאה ה-19 באוקראינה ובפולין עד לתקופה בה כבר התבססה המשפחה בארץ. ביום חמישי האחרון, ביום השנה ה-3 למות אמי ז"ל, עוד ישבתי איתו ונברתי בערימת תמונות ומסמכים שגילינו לאחרונה, כמו למשל על קרוב משפחה (שדווקא שירת ב"הגנה" בניגוד לאבי ושני אחיו שהיו באצ"ל) שנפל במלחמת השחרור ורק לאחרונה נודע לנו עליו לאחר שראיתי את שמו על אנדרטה לזכר חללי חיל ההנדסה (בו שירתו גם אבי ודודי - ששניהם נפצעו קשה בעת שירותם בו).
    כל זה מגמד עד מאד את הצורך לבוסס שעות (ממש כך) בניסיון למצוא קשרים שכמעט כולם רופפים וזמניים - מה אלה למול שרשרת היסטורית חזקה שנמשכת עד לימינו אלה, כאשר אין בקרב בני משפחתי הקרובה ולו אחד שחושב לחיות את חייו בארץ אחרת - גם לא קרוביי השייכים לשמאל הקיצוני. אני מאד גאה על כך.

    אשר לרשת החברתית, אני יכול להביא דוגמא מהמאבק הכתום נגד הגירוש בגוש קטיף, בו לקחתי חלק פעיל. בהיעדר אמצעי תקשורת אוהדים למאבק במדיה הציבורית ורוב הפרטית, רוב ההודעות וההתראות לכינוסים, להפגנות ולארגון לוגיסטיקת הכניסה והשהיה בגוש בזמן הגירוש - רובן ככולן נוסחו והופצו דרך האינטרנט (אם כי אז עדיין לא השתמשו ברשתות כפייסבוק וכד') דרך רשימות תפוצה ארציות, כולל התראות לפלאפונים. כך יכלו אלפים של פעילים מכל רחבי הארץ להגיע לאירועים, הפגנות וכו' בהתראה קצרה יחסית.
    אני יודע שגם הארגונים האנטי-גלובליים משתמשים ברשתות חברתיות כדי לארגן הפגנות - אך שם זה גם בקנה מידה בינ"ל (והם התחילו בכך עוד ב-1999!).

    אין ספק בעיניי כי ארגונים חברתיים צריכים לנצל את האמצעי הזה (ובכך גם יחסכו בנייר ובשימוש בסלולארי) כי כיום רוב בני האדם בעולם המערבי מתחוברים לאינטרט - הן בעבודתם והן בשעות הפנאי ומתן מידע או התראות או הזמנות לפעולה או מאבק באמצעות הרשתות החברתיות הוא אמצעי חשוב בקידום פעילותם של הארגונים החברתיים, מה גם שדרך זו ייחשפו אליהם גם גולשים, שאולי לא ייחשפו אליהם בדרכים הקונבנצינליות, וזה ילהיב את לבם להצטרף או לפחות לתמוך בפעילות הארגונם החברתיים ובמטרותיהם.

    ערן

    השבמחק